כואב לי:/
היי לך, שליחה בחול
זו אני, שליחה בארץ…
אני יודעת שאני לא שווה הרבה יחסית אלייך
כי את… הרי אין כמוך
לא רואה את המשפחה חצי שנה
חיה לבד בפנימיה
ולא אכלת שוקולד מגיל שנתיים ועד כיתה ט'…
ואני… סתם אחת שמתלוננת
כי אני גרה רק שעה וחצי מהבית ספר וחוזרת כל יום הביתה…
כי לא פיספסתי אף וורט של אח/ות
ושוקולד זה לגמרי חלק מאבות המזון מבחינתי…
אז סתם נקודה למחשבה — הרבי שלח אותנו למקום לא הכי סימפטי… ממש לא… בקטע שהגעת בבוקר לבית ספר ולא בטוח שהאוטובוס הממוגן יצליח לספוג גם את הכדורים של הצהריים… בקטע שלא מסתובבים בחוץ לבד גם כשהשעון מראה על אחת בצהריים ….בקטע שכל בנאדם עם ידיים בכיסים הופך להיות חשוד וגם בקטע שאת שומעת את אחד האחים שלך צורח מסיוטים בלילה כי לא לפני הרבה זמן הוא ראה את חבר שלו מתבוסס בדם של עצמו..
אז באמת סליחה שגם אני גאה להיות שליחה של הרבי שמתמודדת… ואגב… גם למי ששליחה בשכונה הכי צמודה לקהילה חב"דית והכל מקסים – אני בטוחה שיש את ההתמודדות שלה…
אז בפעם הבאה שאת מגיעה אליי או אל כל אחת אחרת עם המבט המתנשא הזה תזכרי בפוסט הזה… לכל אחת יש את ההתמודדות שלה…
***נכתב אחרי שיחה עם שליחה כזו ספיציפית אני ממש לא מכלילה ומאוד מודעת לזה שיש שליחות בחו"ל מדהימות…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
39 תגובות
די.
לא יודעת.
אפשר? טוב שלא תזהו פה כי זה אנונימי.
אני שליחה, בחול. לומדת בפנימייה, אוכלת כל יום כאב וגעגוע למשפחה.
שנכנסתי לאתר, ראיתי מלא בנות שמדברות על שליחות מתנשאות. הייתי בשוק! אני אומרת את זה פה ואל תחשבו שזה גאווה. באמת! אני טיפוס חם וחברמן, אני יגיד שלום לבת שאני הכי אבל הכי לא סובלת בעולם. אני יתן חיבוק ויעזור בשמחה לאישה שמעליבה אותי כל יום. אני הגעתי לפעילויות ולשחנשים עם בנות ונשים עם כל הלב
שלי. לזה תקראי סנובית??? מתנשאת?? וככה גם כולנו, כל השליחות שאני מכירה. לפחות. ואני מעריכה אותך ואת כל עם ישראל ומי אני הקטנה בכלל? אז למה??? למה זה מגיע לי? שיש בנות שמסתכלות עלי 'אה.. שליחה.. זאת עם האף ךמעלה' והשליחלות זה משהו שהרבי נתן ואני נתתי את כל כולי וליבי ונשמתי. למה זה מגיע לנו, השליחות???? אז מה אם יש בנות מעט מאוד כאלה, זה לא כי הם שליחות! זה כי הם מצאו תירוץ להתנשאות שלהם.
יש המון בנות שליחות כמוני שקוראות את זה עכשיו, ונעלבות. מאוד. אני בטוחה. אבל הם לא אומרות לך כלום כי למה לפגוע בך?
ולמה לשלוח תגובה לא נחמדת לילדה כל כך חמודה? הם שותקות. אז הנה, קמתי. פוסט אחד, ואני רוצה שתקראו את התגובה הזאת. בבקשה!!!
כל אחת שליחה של הרבי, ואף אחת לא מזלזל בה.
אז אל תזלזלו בנו! למה אתן חושבות שאני סנוביות? אם אנחנו שם, בשליחות. שאנחנו צריכות לומר שלום לאנשים אנחנו לא מכירים! ולתת חום ואהבה לילד שפגשתי הרגע הזה.
אז למה?????
באמת שזה כואב לי.
תודה למי שקראה. אוהבת את כולם, ואותך, כותבת הפוסט ♥♥
שליחה בחול, התגובה שלך-אני לא יודעת איך להגדיר את זה.
את מדהימה מדהימה. ואני הכי מעריכה אותך.
אני ממש לא מזלזלת!!!!!
ורוב הבנות לא מזלזלות!!!!
אני מעריכה, מאוד. ואני גם שליחה בארץ. מעריכה את עצמי ומעריכה שליחות בחול. כולם מדהימות. מהמון בחינות שאין לי כח לפרט…:)
קיצור כנראה כותבת הפוסט נתקלה באחת ש-כ ן מתנשאת. חבל
***נכתב אחרי שיחה עם שליחה כזו ספיציפית אני ממש לא מכלילה ומאוד מודעת לזה שיש שליחות בחו"ל מדהימות…
שמת לב לשורה הזו בפוסט?
במודגש למטה….
וואי זה קשההה
האמת דיברנו בבית פעם על זה שחושבים שהשלוחים בארץ לא עושים הרבה וזה ממש לא נכון!
פה יש לנו את כל אלו שלא שומרים תומ"צ לע"ע וגם אצל אבא שלי שזה סגנון קצת שונה מבית חב"ד רגיל (אפילו בארץ…)
אז שאף אחד לא יזלזל באף אחד (חוץ מבי כי אני באמת לא עושה הרבה בגלל שזה סגנון קצת שונה וכו')
ואני מכירה בנות שלוחים לא רשמיים בארץ שממש גם מתמודדות עם… שליחות בקיצור.
הי, מעריכה אתכן. ברמות.
אתן שנוסעות כל יום שעות לבצפר.
גרות באיזה ישובים לא סימפטים בעליל.
אז CR הרבי גאה בך, ואני שולחת לך חיבוק ענק?
פשוט יש תבנות האלה שיאאלה אני שליחה בבצפר, וסורי על הדוגריות – זה מעצבן
היי אני שליחה בחול שלא פגשה חברות ומשפחה שלוש שנים
נו ואז מה? אז התגאתי עלייך?
זה בדיוק כמו השוטרים שמכלילים את כל החרדים הקיצונים על כל החרדים.
ואם זה היה עם בת אחת ספציפית לא נראלי שהיית צריכה להרים על זה פוסט כזה.
יפה את מועדכנת
רק אני לא שליחה לא בארץ ולא בחו"ל ?
גם אני.
אבל אני ב"ה שליחה בכל זאת (לא משנה מה יגידו לי!)
גם אני
כל יהודי הוא שליח ולא כסיסמא.
מצדיעה לכן.
אתן צריכות לזכור שאתן מייצגת את הרבי בכל רגע בחייכן, וזה עצום.
לא יודעת למה אבל זה צרם לי
בנות מתלוננות כי קשה להם. זה לא אומר שהם מתנשאות. לכולם קשה, והשליחות לא נמדדת לפי איזה קשיים ישלי, ויאפה אני גרה וכו. את שליחה וגם אני שליחה, לשתינו יכול להיות קשה, וזה שאני מתלוננת לא אומר שאני לא מעריכה את הקשיים שלך, גם אם אני לא אומרת אתזה.
כל אחת והקשיים שלה..
תקשיבי, זה לא היה הכי כיף לקרוא את זה…
תקשיבו, אני חושבת שזה גם הרבה במחשבה שלכן, שאתן מרגישות ככה… אני שליחה (ואני לא מתנשאת! איזו הפתעה!) ואני מכירה עוד הרבה שליחות ואף אחת מהן מתנשאת… להפך, הן הכי לא… אפשר לדבר איתן על הקשיים בארץ בלי שהיא תתחיל להגיד ״אצלי זה הרבה יותר קשה…״
בבקשה, די. זה לא כיף וגם לא נעים לשמוע את זה כל הזמן. אני בטוחה שהרוב לא ככה!
הרבה זמן הייתי כאן, עומס של החיים וזה אתם יודעות..
אבל הפוסט הזה דרש תגובה.
כבר כתבתי פוסט על זה שבכיתה מתרחקים מהשליחות בחול כי חושבים שאנחנו מתנשאות.
כאב לי לקרוא את הפוסט שלך.
הרגשתי שאת כותבת ממש לי, אבל שזה הכי לא אני.
אני לא מתנשאת ולא חושבת שאני יותר מאף אחת. ואני נורא מעריכה שליחות בארץ! זה לא שליחות קלה, וזה דורש הרבה התמודדויות.
אז אוקי, הגיוני שיצא לך לדבר עם אחת מתנשאת. אבל אין שליחות בארץ שמתנשאות? למה להכליל אותנו?
ועוד דבר, אם את יודעת מה את ואיזה זכות קיבלת, מה אכפת לך מה אומרים לך?
זכית, ואת שליחה של הרבי! תזכרי את זה! זה מה שחשוב.
אוהבת אותך ושיהיה הרבה בהצלחה♡
מה לעשות שזאת דרך העולם, אומרים שמי ששליח בחול נחשב יותר…
אבל אני לא חושבת שמישהי אמרה ששליחות בארץ לא נחשבות.
פשוט מי שהיא שליחה בחול ההתמודדויות שלה יותר בולטות…
אני דווקא חושבת שבארץ השליחות יותר קשה
ואיי, תקשיבי, נעלבתי!
אני בטוחה שכל מי שהחשבת אותה ״מתנשאת״, זה לא הגיע ממקום של גאווה… אלא יותר של פריקה. בנות יכולות להתלונן, כי קשה להן! תנסי לחשוב מה זה, להיות רחוקה מהמשפחה, להפסיד אירועים משפחתיים, זה מאוד קשה! וזה גם לא אמור להוריד מהקשיים שלך! אני בטוחה שגם לך קשה, אז למה אתן מצפות שתמיד נשתוק??? אסור לנו לשתף? לפרוק? להתלונן? אנחנו גם בני אדם! וכשאין את המשפחה ליד זה אפילו עוד יותר קשה…. באמת שזה קשה, תאמינו לי!
ועם זאת, אני מעריכה אתכןןןןן מאודדדדדדדדד!!!!!! לפעמים אני חושבת שואווו באמת כל הכבוד לכן, ולפעמים חברות מקסימות (שליחות מהארץ) משתפות אותי בקשיים שלהן ואני פשוט חושבת לעצמי: ואווו אני לא הייתי מסוגלת לזה… ואז אני נזכרת שאני בעצמי רחוקה מהמשפחה, וגם לי קשה לפעמים.
בקיצור – אני מעריכה אתכן מאוד, ובבקשה תפסיקו עם כל הערות הלא נעימות האלה! זה מעליב ומאוד פוגע…
היא דיברה רק על בנות ספציפיות.
וכן, יש כאלה…
אז אם אני לא שליחה (לא בחו"ל וגם לא בחור בארץ) אז אני לא שליחה של הרבי ופחות שווה?
אממ כן קצת יש שבנות לשליחים קצת….
חשות מעצמן.
זה לא קשור לקשיים שהם מספרות עליהם, אלא לדברים אחרים.
שוב, לא כולן. לא מכלילה.
את צודקת. שליחות זו שליחות, בכל מקום.
כואב לי שככה אח שלך סובל ואת מפחדת, ואין לי כל כך מה להגיד לך…. אוהבת ?
איה. צמרמורת.
כל אחת יכולה להיות גאה בזה שהיא שליחה. מה זה משנה איפה?
אני חושבת שאף אחד בעולם לא צריך להיות מתנשאא ולא משנה בגלל מה וגם אם יש לו על מה…
אוי, אח שלך. אני נרעדת לחשוב על הכאב שלו
אני יודעת שזאת לא היתה הפואנטה של הפוסט, ובכל אופן – שהשם יעזור לו
שלוחים גיבורים שאתם
יש לי הרבה מה לומר.
קודם כל, שימנה לב כמה שליחות יש כאן באתר! תספרו את התגובות! אתר של שליחות…
דבר שני, אני אישית מעריכה כל שליחות, גם אם היא בחול, גם בארץ וגם שליחות בקהילה חבדית. היום צריך שליח בכל מקום ואין שליחות מיותרת, לכן לדעתי אין לאף אחת שום זכות לשפוט אף שליחה או לחשוב שהיא מעליה.
דבר שלישי, בתגובות נראה שאתן חושבות שרק מי שגרה במקום לא דתי אז היא שליחה. זה ממש לא נכון! אני יכולה להעיד על עצמי שיש לי חברה שאוהבת להשפיע כזה ובלעדיה הייתי היום במקום אחר לגמרי! וזה למרות שהיא גרה בשכונה חבדית ולומדת בבית ספר חבד.
כל אחת שליחה איפה שהיא נמצאת…
רק שנזכה להשפיע טוב בעז"ה!
סליחה שעצבנתי…
סליחה שהרגזתי…
סליחה שאני קיימת באמת…
רשמית, אכזבתן אותי
אני לא חושבת שכל שליחה בחול היא מתנשאת. אין לי שום בעיה עם חברות שליחות מחול שמשתפות בקשיים שלהן. אחד הדברים שהכי אהבתי בkinus היו הסיפורים והשיחות המדהימות עם השליחות מחול שאגב הן יותר ממדהימות.אני מעריכה את זה שאתן לומדות בפנימייה ובאמת רואה אתכן כגיבורות אבל…. רק רציתי להגיד שזה לא מגמד את הקשיים שלי וזה שאת לא ראית את המשפחה מהחגים זה כבוד גדול רק שאני יכולה ליסוע לבית ספר והפעם הבאה שיראו אותי תיהיה בתחיית המתים…
אז בואו ונשים את הדברים על השולחן- אני לא מורידה מערככן, אתן מדהימות ורובכן לא כאלו אבל לאלה מכן שקצת (וכן..סליחה שאני אומרת אבל לפי התגובות אפשר לראות בדיוק שזה לא נפל עלי מהירח..) רק נתתי את נקודת המבט שלי
תעשי עם זה מה שאת רוצה
…
מבינה אותך.
אבל:
https://shutafotbaderech.co.il/membership/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99/
לא הבנתי, אז אם אני לא שליחה אני לא נחשבת?
בלי המודגש בצהוב היית מקבלת ממני על הראש.
אני אומנם שליחה בארץ, אבל מעריצה בטירוףף שליחות בחו"ל, הן מדהימות שאין כאלה דברים, מסירות נפש ולא כמשל.
ורק להעיר, שגם לגור בקהילה חבד"ית לא תמיד הכי קל.
כל אחת קיבלה שליחות והתמודדות לפי מה שמתאים לה, אז בואנה לא נכליל או נשווה.
(אני לא מתכוונת לזלזל, מלאת הערכה לשלוח בארץ ובחו"ל. רק, מעלה נקודה למחשבה.)
מצטערת לומר לך, כותבת יקרה, אבל הרוב המכריע של השליחות מחול לא מתנשאות. כן כן! (יש כאלו שכן, אבל גם כאלה לא שליחות יש, נכון? זה האופי – לא קשור לשליחות. תחשבי אם השליחות שאת חושבת עליהן שהן מתנשאות היו 'סתם' תלמידות רגילות, הן היו סנוביות? כן.)
ולא שאני מזלזלת בכן, שליחות מהארץ. לכל אחד יש את ההתמודדויות שלו. לי לדוגמא, אין שוקולד. את צריכה לסוע שעה וחצי ביום וההמשך כתוב ברשימה שמנית פה. פה. וזו השליחות שלך! כל אחת והחבילה שלו – שהיא השליחות שלו. וההתמודדות שלו. אז בעצם למה להתגאות? במה יש להתגאות?
אבל…
https://shutafotbaderech.co.il/membership/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99/
איזה שלוחים גיבורים, וואו. מסירות נפש כפשוטו עבור המשלח. עבור המטרה שלנו להביא את הגאולה. הרבי גאה בך!
אני שליחה בחול וחברה של שליחות ישראליות. לכל מקום המאפיינים שלו, הדרישות שלו, האתגרים שלו, סגנון הפעילות שלו. כל בית חבד הוא אחרת ומעניין לשתף ולשמוע על זה.
תגידו לי, מה ההגדרה של שליחות? האם שליחות = קשיים? בזה זה נמדד? שליחות זה לפעול ולהשפיע על אנשים, לייצג את הרבי, להתמסר להבאת הגאולה. אנחנו עושים את זה למרות כל האתגרים שניצבים בדרכנו. אבל לא הם מי שיגדירו לנו מי השליח הנחשב יותר.
חבל לי שאת מרגישה שיש מי שלא מספיק מעריך אותך…
תגובה מדויקת!!!
ממש מזדההה עם שליחות מחול שכתבו למטה. זה באמת מרגיש בשבילי רע אני לא לא מתנשאת בכלל ובאמת קשה לי פה אבל לקרוא מתנשאת זה באמת לא יפה. זה שגם לך קשה אני מתארת לעצמי, אבל באמת זה פוגע. אגב אני כותבת מפלורידה הרחוקה פה ומי שחושבת שזה מקום דתי ויש מלא חבדניקים באזור, טועה. אפילו שכן אני אוכלת שוקולד אבל קושי לא מסתכם באוכל כשר במחילה חוץ מזה שאני חתית שנה הבאה הולכת ללמוד בארץ בפנימיה, ולהרגיש את כל הגעגועים שכתבו עליהם פה למטה… קיבלתי הקדמה.
אחנו באמת שלוחים לא רשמיים משיחיסטים ממש שה רב הגברים די נדחים מזה ואין לנו מימון וזה באמת קשה