שליחה אחת משלנו/ המזרח הלא קרוב

לא מכירה ממש את מפת העולם אבל איפשהו במזרח הלא קרוב (הרעבע לא רצה לדבר בצורה שלילית ולכן הרעבע אמר המזרח הלא קרוב במקום ׳המזרח הרחוק׳)

תלוי איזה מרגש, מרגש עצוב או שמח? יש לי מקרה שכולל את שניהם…
היה פה איזה יהודי צרפתי שחי כאן הרבה לפני שאנחנו הגענו, נראלי שהוא היה פה ארבעים שנה. הוא היה כהן ונשוי לגויה, כשאנחנו הגענו לפה אבא שלי הסביר לו מה זה אומר להיות כהן ואמר לו שאם אדם נשוי ללא יהודיה – הוא לא יכול לברך ברכת כהנים, האיש התרגש מאוד ובסוף הוא עזב את הגויה והוא היה מגיע לפה הרבה פעמים-הוא היה הכהן שלנו.

מוצ״ש אחד – אני לא זוכרת איזה תאריך אבל הרגע זכור לי היטב לעולם לא אשכח אותו… הלכתי לישון ואז אח שלי הגיע וסיפר לי שהוא שמע שהאיש נפטר… היתה תאונת דרכים… אני זוכרת איך שבועות אחרי זה אבא שלי כמעט לא היה פה, הוא ניסה לסדר שהאיש יקבר בקבר ישראל-מה שהיה מסובך כי הילדים שלו היו גויים ולא הבינו את החשיבות שבדבר…

אני גם זוכרת כשהגיעו לאוזניי ידיעות שאבא שלי קנה חלקה של קבר מחוץ לבית הקברות הגויי ועשה גדר מסביב ושם הוא נקבר… מאז כל פעם שמגיע חנוכה או ל״ג בעומר אני נזכרת ובוכה.. אלה היו החגים ״שלו״ הוא היה מדליק את החנוכיה ואת המדורה כי הוא היה כהן…

אחד הדברים האחרונים שאני זוכרת ממנו קרה בפסח, הוא היה אצלינו בסעודת משיח ואחרי נסיונות רבים הוא הצליח להעמיד חתיכת מצה על השולחן, ניסיתי ועד היום לא הצלחתי… אף פעם..

בל״ג בעומר האחרון שלו הוא הדליק כמובן את המדורה והתיישב מאחורי המדורה, עצם את העיניים וחייך-חיוך שלו, רגוע.
הוא היה איש של שלום. ככה אבא שלי אמר בלג בעומר אחרי הפטירה שלו, בשנה ההיא הוא לא הדליק, אבל אני בטוחה שבוא הדליק משמיים, מגן עדן, אני בטוחה שהוא שם, ואם הרעבע לא היה שולח אותנו לשם הוא לא היה מגלה את היהדות שלו ב14 שנים האחרונות של חייו…

מאך דא ארץ ישראל וחסיד יוצר סביבה, כשאנשים שואלים אותי אם כיף לגור ב… אני עונה שפה בתוך זה לא מרגיש כמו.. אלא זה כמו ארץ ישראל, ואני מאמינה שכמים הפנים לפנים, איך שאני יתנהג ככה גם יתנהגו אחרים כי אני דוגמא חיה לסביבה שלי

קוראת קוראת ועוד קוראת… וגם אני בשותפות…

להיות שליחה וגם מורה או גננת לילדות קטנטנות וחמודות…