.
קמתי ליום חדש נפלא,
המצב רוח שלי רגיל, ככה ככה
לאט לאט המצב רוח עולה
הוא נהיה שמח וכיף כזה..
פותחת שותפות במחשב ביתנו,
לראות מה חדש בעולמנו,
אך פתאום דמעה נושרת
רק בגלל מה שהילדה הזאת כותבת
חושבת על מה שהיא אמרה,
זז בי משהו אני בטוחה,
מבטיחה מהיום להיות יותר רגישה
ממשיכה לקרוא
היא שונאת את עצמה,
לא אוהבת את החיים,
המזל לא מאיר לה פנים.
כשהפוסט נגמר בלב נשבר,
כותבת לה משהו מעודד וחם
כמו יוו שתצליחי,
או- דיי אני בכיתי
או סתם כותבת אעעע
שזהו באמת פתרון לכול בעיה,
אבל אחרי שקראתי ואני ממשיכה את היום
הוא לא אותו דבר
אני חושבת עלייה על המסכנה
אוףף אבל למה, המצב רוח השתנה
אני כבר לא שמחה
עכשיו קשה גם לי
ממצב רוח עולה פשוט ירדתי
אז למה הפוסט הזה בכלל?
בהזדמנות זו ,אני רוצה להגיד תודה.
לכל מי שכותבת דברים משמחים,
דברים מצחיקים ומתוקים,
בדיחות, משחקי מילים, המלצה על ספרים
יש עוד הרבה דוגמאות,
לא צריך לכתוב רק על קשיים
שזה לא יהפוך לדרך חיים.
אני מבינה שזה העניין של שותפות, לשתף
אבל בבקשה אל תגזימו!
אז כול מי שכותבת דברים לא קשים להכלה
תודה!
בזכותכם האתר מגוון ונעים
כיף לראות שבחיים האלה יש דברים טובים,
נשאר משהו שלא ירד לדיכאון,
מישהו ששמח לפעמים
והשמחה שלו עוברת גם עליי
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
אני מתלבטת עם לקבל תודה או שזה יומרני מצידי לחשוב שאני מעלה פוסטים חמודים…
את קצת צודקת וקצת לא.
נקודה למחשבה…..
אבל אני צריכה לפרוק
מה אני יעשה?????
וואו. יפה מה שכתבת על התודה על השמחה ויפה מה שכתבת גם על הכאב…
אבל חוץ מזה שזה יפה וזה מצוין ואני גם מודה מאד לאלו שיש להן כשרון לכתיבה שנונה והומוריסטית שמשתמשות בכשרון הזה בשביל לשמח את לבבותינו:)
זה גם טוב שיש מקום בו בנות יכולות לכתוב רגשות קצת או מאד פחות נעימים…
האתר לא נועד לשמש רק להומור, נכון? לא סתם יש את החלק שנקרא "כשאני בדאון"…
רק מה, את באמת – באמת (במיוחד שנשמע שיש לך נפש רגישה שאת ככה חושבת על הבת האלמונית גם הרבה אחרי קריאת הפוסט שלה…) לא חייבת לקרוא את הדברים העצובים. אם את רואה שזה משהו בסגנון יותר דכאוני, פשוט תצאי מהדף.
ולסיכום, אני שוב מצטרפת לתודתך לכל אלו שמעלות בנו צחוק, ומוסיפה עליה תודה גם לאלו שכותבות דברים בסגנון יותר כבד שהרבה פעמים מעלה הרבה מחשבה…
❤
העלית לי חיוך עם ה'אעעע' חחחח גמרת.
לגביי מה שכתבת, אני חושבת שאת יכולה להגיד לנו לכתוב דברים שמחים. אבל את לא יכולה להגיד לנו לא לכתוב דברים עצובים.
האתר נועד בשביל שכל אחת תעלה מה שהיא רוצה. ואם זה מה שעוזר לילדה…
אף אחת לא חייבת להיכנס לאתר הזה!!!
מי שמרגישה שהיא נופלת ממנו- אני אגיד את זה בלשון הכי ברורה שיש- שתעזוב את האתר. זו המטרה שלו.
תודה! אם מישי תכתוב פוסט שמח בזכותך, ותשמח על ידו את כולן כאן- זה השכר שלך.
שייה
לקחתי את זה
אשדל מפעם לפעם
לעלות פוסטים שמחים יותר
וסתם בשבילך
פשוט אל תכנסי לפוסטים שרואים לידם אימוג'י כזה בוכה ועצוב
מה אני יעשה שגלות לי.
באתר הזה יש בנות בגיל ההתבגרות
אין מה לעשות לא להרבה החיים מאירים פנים…
את לא חייבת לקרוא מה שאת לא רוצה וחשוב מאוד לדעת לסנן מה מתאים לך ומה הורס לך את המצב רוח ולא רק באתר הזה….
גם בפוסטים עצובים יש כאלה שמעציבים ויש כאלה שבסדר.
נראה לי קצת לא יפה מול המערכת, לתת כותרת כזו לפוסט שלך..
נכון שלא המערכת היא זו שכותבת את הפוסטים שמכניסים אותך לדיכאון, אבל עדיין, צרם לי…
ואגב, זה לא אומר שלא אהבתי את הפוסט
נתתי לייק
בוא נקצין וזהו
טוב דבר ראשון סליחה,
אני לא כתבתי לא לשתף פה דברים עצובים
אין לי בעייה עם זה
רק כתבתי שלא צריך להיסחף
זה הכל..
ולא הקצנתי יש פה חלק פוסטים עצובים באמת שקשה ממש לקרוא..
תודה על התגובות בכל מקרה
יאוו ממש הזדהיתי!!
באמת שזה חשוב לכתוב גם על דברים משמחים, וזה מועיל בעיקר לכותבת עצמה, שפתאום היא מאירה את הצדדים היפים בחיים. לא הכל שחור..
ומצד שני, מצטרפת גם לטוענות מכל הלב שחשוב לפרוק וזה בדיוק המקום.
ממש אהבתי את השורות:
"לא צריך לכתוב רק על קשיים
שזה לא יהפוך לדרך חיים.
אני מבינה שזה העניין של שותפות, לשתף
אבל בבקשה אל תגזימו!"
וגם:
"כיף לראות שבחיים האלה יש דברים טובים,
נשאר משהו שלא ירד לדיכאון,
מישהו ששמח"
צודקת אוריה.. גם לי זה הפריע.