שביל דו-סטרי /5

פרק חמישי

לפרק הקודם

לפרק הבא
בנתיב השמאלי

"דיתי איזה כיף לראות אותך! איזו חולצה יפה!"

מנוחי כמעט מתנפלת עליה כשהן מגיעות. לאהלה חיכתה לה בסוף הרחוב. הן הלכו עשרים דקות בערך עד שהגיעו לבית של אסתי. שם כבר חיכו כולן. הן הגיעו קצת מאוחר. מנוחי זורחת. אסתי מכוונת אותן למרפסת. על השולחן ממתקים לכבוד האירוע. מנוחי ודיני מתיישבות על הנדנדה. מירי ואסתי משתרעות על הערסל. לאהלה מושכת כיסא בשביל דיתי מתיישבת על הדשא הסינטטי. דיתי מתיישבת.

האווירה שמחה וכיפית.

ולדיתי זה היה כל כך חסר.

היתה לה החברות שלה עם מינדי ורחלי אבל היה שם משהו חסר. ומירי מילאה אותו.

אסתי מביאה רמקול קטן מדליקה שירים.

דיתי לא מכירת את השירים. הגיוני..

אבל השירים מראים לה שהיא עברה אתמול ושלשום כמה גבולות. ועכשיו עוד אחד.

**

בנתיב הימני

ליאת גוררת אחריה את המזוודה שלה מזרזת את תמי. "בואי כבר. תפסיקי לחלום! צריך לחפש את יעלי!"

היא מחפשת במבט את יעלי. יעלי מנופפת אליהן בחיוך. ליאת מזדרזת אליה, תמי נגררת אחריה.

"ליאת! תמי!" יעלי מחייכת חיוך ענק.

הפעם הקודמת שהן נפגשו הייתה לפני יותר משנתיים. הבנות גדלו.

ליאת מחייכת. תמי מזיזה את השפתיים. בערך חיוך.

"בואו. הרכב כאן." יעלי מאמינה שהן עייפות.

"איך הייתה הטיסה?" יעלי שואלת אחרי שהן מתיישבות ברכב. ליאת מקדימה ליד יעלי תמי מאחורה ליד המזוודה שלה.

"בסדר גמור." ליאת עונה. אולי בשם שתיהן. תמי לא עונה.

"כיף לשמוע. טוב שהגעתן בכזאת שעה.." יעלי צוחקת "הבנות לא תשגענה אתכן. הן ישנות עמוק."

ליאת מחייכת שוב.

תמי נושכת את קצה הלשון.