אני כלי ריק
שבור
חלוד
מנופץ
לרסיסים
אני אני אני
מרגישה אותו כול כך בעוצמה
מרגישה את הגוף שלי מתרסק
מאותת שהינה
הוא מתפרק
ואני מסתכלת
מביטה בחמלה
ולא יודתע מה לעשות
מן קיפאון כזה
לא יודעת איך פועלים
שהגוף שולח כאלה איתותים
ויש שם בשר חי וחרוך
עם רצונות ותקוות שעדיין לא התממשו
פצעים מוגלדים ופתוחים
שכואבים
צורחים
ואני רק מקשיבה
מסתכלת
וחסרה מענה
אני רוצה לתת חיבוק
אבל איך נותנים חיבוק לפצועה
איך מסבירים לה
שהיא תחלים
שזה יעבור
שהעור השבור והרצוץ יתקלף
ויצמח חדש
איך משככים את הכאב
מקשיבים באמת לזעקה
נותנים לה רגע מנוחה
של הקלה
פורקן
איך חומלים באמת
מקבלים מכילים
מחזיקים את כול הכאב הזה
כמו אמא שמחזיקה את עוברה
איך מחבקים את הגב הרוטט
מלטפים את התחבושות הטריות
מרגיעים
מבטיחים בעוניים דומעות
שאור גדול עוד יפציע
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
😢
איי
כואבב
את גיבורה!
"אין דבר שלם מלב שבור"
אולי תחפשי מישהו שיהיה איתך בכל זה?
וזה מדהים איך שהבאת וכתבת את הרגשות האלו
ואני יכולה לשאול מה קרה??