שאני כותבת בלי לחשוב

זה השיר המבולגן הבא, טיפה מהבילבול שעוטף אותי.
תמיד יש לי מה לומר
העולם הזה כל רגע נותן לי שיעור
החיים מגוונים עד בלי די
הסגנונות של חוץ ושלי חולפים
ואין לי מקום רגוע לעמוד עליו יציב
השינוי נותן לי את האופציה לנסות
והטעות אינה מאחרת, מלמדת שיעור
הגלגל חוזר ושב
נותן לי לבנות עליו את בניין האב
אבל מה אני רוצה יותר מהכל
מעל ליתדות ויסודות
מעבר למקום בו הספר את כל הסודות
ואף יותר משלט אזהרה לפני הבורות
איני יודעת אם זו כלל שאלה
כי אני רק רוצה מקום לנוח ולנשום
בלי לרצות אף אחד
בלי לרוץ לפה ולשם
לשבת לשתוק
ולחבר את שברי הלב
לעצור בצד המרוץ לתת להכל לחלוף מול פני.
בלי להתחרט.