(פעם ראשונה שמעלה)
רצתי, הכי מהר שיכולתי,
כמה שנים אחורה.
רצתי, רציתי להזהיר את עצמי, את הילדה שבי,
על העתיד שלה.
רצתי, כל עוד רוחי בי,
כדי לדבר איתה, ולהכין אותה.
להכין אותה כדי שלא הכל ייפול עליה בבום, בפתאומיות,
כמו שזה נחת עלי.
חשבתי שזה יעזור, שהיא תבוא מוכנה יותר.
אז רצתי.
אבל כשהגעתי אליה, וניסיתי להזהיר אותה,
היא החווירה, הביטה בי המומה,
במין מבט עמום כזה, ולא האמינה.
ואז הבנתי, שלא ככה זה הולך,
הבנתי שיש צעדים בחיים.
וכשאלך ואזהיר אותה-
מי היא שתאמין לי?
למה שהיא תאמין בי?
הבנתי שאת הכוחות, היא עוד לא רכשה.
היא עוד תרכוש.
והבנתי שאת הכוחות היא עוד לא קיבלה,
היא תקבל.
ולא רק תקבל, היא תמצא אותם בתוכה.
וככה זה, שלב שלב, צעד צעד.
עד שהיא תיבנה,
תיבנה באמת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
חכמה שאת!!
מסכימה עם התבונה הזאת לגמרי.
וואו. חמודד…
רק שאני לצערי, הייתי חייבת להיות בוגרת עוד בגיל קטן..
ולא, אני לא מתגעגעת לילדות שלי!!! בכלל לאאא
מטורףףף!
למה לא העלת לפני זה?
מדהים איך שאת מצליחה להעביר את המסר המושלם הזה בצורה כלכך מעולה!
מדהימדהים…
מוכשרת שכמותך??
יאוווו ממש אהבתי!
זה כזה אמיתי! ונכון! וקולע!
איך כתבת יפה!!!
חדר לי חזק.
וזה אומר שאת בוגרת, אבל ממש.
וגם חכמה.
שאפו!
יאא שזה נכון!אהבתיי
תקשיבי זה מהמם!!
כל כך אמיתי..
ממש אהבתי❤️❤️
ואוו!! ואוו!! ואוו!!
את מדהימה!!! ממשש!!
אהבתי ברמות!!! תמשיכי לכתוב, אשכרה פעם ראשונה!!
מאד מאד נכון!
הרבה פעמים יש לנו רצון לחסוך לאנשים שאנחנו אוהבים חוויות או כאבי לב שקרו לנו. אנחנו חושבים שאם נזהיר אותם ונסביר להם מה ואיך צריך לעשות, אז הם לא יחזרו אל טעויות שאנחנו עשינו. אנחנו מנסים להגן עליהם, לגונן אבל בסוף אנחנו מבינים שזה בלתי אפשרי. כל אחד ומסלול החיים שלו ויש דברים שכל אחד צריך ללמוד בעצמו ולבחון את התוצאות על עצמו. לתת להם ללמוד מהניסיון שלהם ולא מזה שלנו. אפילו אם זה אולי יהיה להם קשה – בדיוק כמו שהיה לנו, אפילו אם בסוף הם יתחרטו על זה – בדיוק כמונו. הרי בסופו של דבר, זה בדיוק מזה שנבננו, שבגרנו, שצברנו ניסיון . יש דברים שכל אחד צריך לעבור בעצמו, אף אחד לא יכול לדלג על שלבים.
חז"ל אמרו: מוסיף דעת מוסיף מכאוב. אני חושבת שאפשר להבין את זה גם כך: אנחנו מתנסים בדברים, עוברים חוויות קשות, כואבות = מכאוב. אבל בסוף אנחנו יוצאים מזה עם ניסיון, עם דעת.
בקיצור,, יצא לי נורא ארוך, פשוט מאד מאד הסכמתי איתך, זה נושא שמאד חשבתי עליו?
וואייי אהבתי ברמותת
ועוד זה פעם ראשונה.. מחכה לעוד פוסטים שלך!
ולתובנה הזאת הגעתי רק השנה. ואני כל כך מסכימה איתך. על זה נאמר 'מניסיון'… ניסיתי, עד שאת מבינה שאין.. זה גיל שאת חייבת לחטוף את הכאפה, עד אליה לא משנה מה יקרה (כמעט) לא יעזור.. את נשמעת בוגרת.. באמת.
וואו,וואו וואו.
תובנה מדהימה ובוגרת.
את כ"כ צודקת יואו.
וואו! זה חכם ונכון, אבל ממש.
כ"כ נכון.
בחיים לא הייתי רוצה שיספרו לי לפני 3-4 שנים מה יהיה ההווה שלי עכשיו.
איזה פוסטים יפים עלו היום!
נהניתי ממש לקרוא:)
כל כך נכון!!
וכתוב מהממם ממש.
יאוו אהבתי ברמות?
אימלהה
מה
זה
הדבר
הזה
???
שלמותתת
איזו כתיבה!!
זורמת, כיפית!
פשוט טובה!!
והתוכן- נכון ככ!
אהבתי אהבתייי
יאוו תמשיכייי
וואו אהבתי!! פוסט מהממםםםם!!
ואוו את אלופה!!
את חכמה!!
מ-ה-מ-ם!!!
ואווו
ואווו
וואוו
הבטחתי לעצמי להמעיט בתגובות
אבל על הפוסט הזה אנלא יכולה להתעלם ממנוו
וואוו אחד גדול!!!
תודה תודה תודה על הדבר הזה
ואוווו אינלי מילים
חיימ שליי
יאווווו כפרעלייךך
את כותבתת מאלףף
באמתת
♥♥
רואים שאת בוגרת נשמהה
באמתת!!
הפוסט הזה נכון כלכךך
♥♥♥
תודה נשמות♥