וכשהלכה לה השמש וכבו הנרות
ונשארתי עם שקט וארבע קירות
והרוח שרקה לי צלילים עתיקים
היא זכרה געגוע ופחדים ותיקים.
כמו ענף שרועד, כמו עלה בשלכת;
כמה שניסיתי, לא הצלחתי ללכת.
ולילות בלי שינה וערבים חשופים
מילאו בי געגוע, זרקו כיסופים.
אולי אבנה גשר בין הלב למציאות;
ואולי אחתום על ברית בין הרצון למודעות.
ואולי אצליח פעם, לתלוש דף שהתקמט,
להפסיק להיות, להתחיל לחיות באמת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
ואוו. מעורר השראה
התחברתי מאוד ל'ואולי אחתום על ברית בין הרצון למודעות'
וכל הבית האחרון מבטא ממש
תכתבי לנו עוד:)
תודה, יוזבד♥
ואוו אהבתי!
שיר מהמם!
תמשיכי לכתוב לנו 🙂
תודה, בעז"ה!
מדהים.
להתחיל לחיות באמת.
❤
וואו.
שיר מיוחד.
איזו כתיבה יפה יש לך- – –
המקצב טוב. כבש אותי. גרם לי לקרוא את השיר שלוש פעמים ברציפות.
ואיך לכל בית יש את הקסם שלו. את הסיפור שלו.
מדהים, שואפת.
-אולי אבנה גשר, בין הלב למציאות-
הלוואי. תעדכני אם הצלחת.
תודה, שין.
גם אני קראתי את התגובה שלך כמה פעמים רצופות.
ואוו
שואפתת
התגעגעתי.💖
שיר מדהיםם!!!
המילים שלי קטנות מידי.
' אולי אבנה גשר בין הלב למציאות '
.
גם אני התגעגתי, ימ"מית…
תודה!
מה איתך? מתי נקרא משהו ממך?
💖
שלומי ב"ה מצוין, עד כמה שאפשרי ליצורה😉
האמת, שני שירים עלו בימים האחרונים😁
ואני ממש רוצה לכתוב סיפור יפה, בוער לי באצבעות
אבל משהו תקוע לי…
מחכה לעוד פוסטים פרי עטך😉:)
רילי?
איך לא שמתי לב?
אפשר קישור?
מוכר, מוכר… תכננתי להעלות פוסט להתמודדות עם התופעה וניתקעתי באותו דבר…