תפריט
מאר"ת? (מכירות את הראשי תיבות?)
הייתי אתמול פעם ראשונה בחיי ברכבת ישראל.
איזה מגניב היה. התלהבתי כמו ילדה קטנה ממש (הרכבת היא שתי קומות, וואו! ויש בה שירותים, ושולחנות נפתחים מהכסא הקדמי לכל אחד כמו במטוס!!).
ישבתי עם אחותי בזוג כסאות. מלפנינו רביעיה, משמאלנו עוד רביעיה.
והנה לכם הסיטואציה הכי מחכימה שהייתה לי בחיים.
משמאלנו ברביעיה ישבו בחור ובחורה חרדיים בפגישה. זה היה חמוד כל כך. איך הבחורה התרגשה וכל השיח שלהם מכבד. הם ישבו אחד מול השני ושמרו על דיסטנס, כמובן. הוא מזג לה מיץ, השיח ביניהם זרם ולחשתי לאחותי שישבה לידי שכבר אפשר לומר מזל טוב, הם בטח סוגרים הערב.
מלפנינו המצב היה קצת יותר מסובך.
קודם כל, ישבו שם שני בחורים ובחורה. וכן, הם לא היו דתיים בכלל. וגם שם היה נראה שאוטוטו העניינים מתקדמים לחתונה.
אולי הייתי קצת חסרת טאקט במבטים העוקבים שלי אחריהם, אבל התובנות היכו בי שוק וכמו הזכירו לי משהו שהעדפתי לשכוח.
תאמינו לי שכשאומרים שהתורה שומרת עלינו זה באמת כך.
איך שהם נמרחו שם אחת על השני, אחד על השנייה, מאיזה צד שלא תכנו את זה, ברביעיה מקדימה. איך שהאהבה כל כך תלויה בדבר ומה בכלל הם יודעים אחד על השני. לא היה השיח היפה ההוא על איזה בית את/ה רוצה להקים. לא כנות ולא בגרות. סתם רצון אגואיסטי להנאה הרגעית ההיא.
ואיך אמרה לי היום בטבעיות צהרונית אחת בבית ספר לא דתי, "כמעט כל ההורים של הילדים פה הם גרושים שכועסים אחד על השני, איזה ילדים את רוצה שיצא מבתים כאלה?".
אז יכולתי לראות בברור למה הנישואים אצל הלא דתיים לא תמיד הולכים בסדר. אם הוא בוחר בה רק כי היא בת, אז בהצלחה בגירושים שלו איתה שנה הבאה.
עוד נקודה. היו איתם ברביעיה עוד בחור, שניסה כל הזמן לתפוס את תשומת הלב, והיה לי ממש כואב לראות את זה? באמת שכאלו סיטואציות צריכות להיות אחד על אחד. כלומר, אחד על אחת;)
***
הליך השידוכים אצל החרדים הוא אחד הדברים הטובים שיש. לא שיש לי ניסיון אבל כן קצת שכל בשביל להביט למציאות סביבי בעיניים ולהודות לאלוקים.
אני חושבת שנורא נחמד בתור בחורה לצאת להסתובב עם בנים. זה כיף, זה מגניב, זה לגמרי מושך, ויש לי דמיון מפותח ומלא ערך עצמי ככה שמלא פעמים אני חושבת אילו חיים מלאי ריגושים היו לי לו הייתי חלילה לא דתיה.
ואז ה' תפס אותי באוזניים וגרר אותי לרכבת בדיוק בשעה הזאת.
אחר כך דיברתי על זה עם חברה (מול הים, מתחת לאף של איזה עשר מורות. יש לי את זה בלעשות בושות). והנושא ממשיך להעסיק את המוח שלי בתדירות די גבוהה. הרגשתי ממש בחורה עם ניסיון שיודעת לענות לחברה שלי על מה מדברים בפגישה הראשונה, על מה בפגישות הבאות ואיך מגלים מי הוא באמת האדם שמולי (אולי סתם היה לי ביטחון לקשקש על הנושא כי קראתי את הספרים של ליבי קליין?).
ואז ראינו עוד בחור ובחורה בפגישה שהסתובבו על הטיילת ליד הים, ואז ראינו זוג צעיר עם עגלה, וכל החברות שלי ידעו לכנות אותם זו"צ (זוג צעיר) ורק אני לא הכרתי את הראשי תיבות. ואם כבר בזוגות עסקינן, אחר כך עברו זוג זקנים והחלטנו שהם זו"ז (זוג זקן).
היה לנו מצחיק אבל קדימה שהנושא הזה יעוף מהראש שלי, אני לא מתכננת להתחתן בקרוב, יש לי עוד זמן.
נ.ב. אני אוהבת לכתוב נונבתים אבל הפעם אין לי רעיון עוקץ מספיק, לא נורא.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
47 תגובות
כמדומני שכל ביה"ס דיבר אז על פגישות על הטיילת מתחת לאף של כל המורות. אולי זו הסיבה שהעיפו אותנו כל כך מהר לאוטובוסים.
אהבתי!
"ואיך אמרה לי היום בטבעיות צהרונית אחת בבית ספר לא דתי, "כמעט כל ההורים של הילדים פה הם גרושים שכועסים אחד על השני, איזה ילדים את רוצה שיצא מבתים כאלה?".
אז יכולתי לראות בברור למה הנישואים אצל הלא דתיים לא תמיד הולכים בסדר. אם הוא בוחר בה רק כי היא בת, אז בהצלחה בגירושים שלו איתה שנה הבאה."– כתבת נורא יפה, יש לך כתיבה חמודה ממש, וגם מסכימה איתך ברוב הנושאים, משהו אחד שהציק לי בעין, וסליחה אם זה מעצבן אותך שאני אומרת..
הפריע לי שמי שקורא את הקטע הזה, יוצא מזה כאילו להבין שרוב הנישואים אצל החילונים בסופו של דבר זה גירושים, זה מה שהבנתי שכתבת… אני מוסיפה את דעתי בלבד, לא חושבת שזה נכון, אני אישית מכירה הרבה זוגות חילונים שחיים בעושר ואושר, ולא התגרשו, אני מסכימה איתך שבקרב החילונים יש אולי קצת יותר מקרים של גירושים, אבל בכלל אי אפשר להגיד שכולם, או לפחות רובם, יכול להיות כם שאותם בחורים ובחורה שראית אז ברכבת היו עוד ילדים, שעושים שטויות ולא באמת מבינים משהו מהחיים שלהם,..נכון שזה עצוב, אבל לא אוהבת שמכלילים…אז הערתי הערה קטנה..
את צודקת לגמרי!
בדרך כלל שאני כותבת יוצא לי מאד חד ומוגזם… הגיוני שאפשר להבין ככה מהפוסט, אבל צודקת, זה בהחלט בכלל לא רוב אלא פשוט הרבה. אבל את המשפט ההוא באמת אמרה לי צהרונית, לא ממש חרדית למקרה ששאלת, שעובדת בבית ספר לא דתי לגמרי. גם לי היה מוזר שהיא התבטאה ככה כי קשה לי להאמין שמקרי הגירושים אצלם הם אכן רוב, יותר מחמישים אחוז. טוב, לא יודעת…
עצוב מאד מאד אבל זאת המציאות… רוב הלא דתיים מתגרשים לפחות פעם אחת, הרבה יותר מחרדים וזה אחרי כל הסיבות האחרות, שחרדים פחות מתגרשים בגלל החשש מהשם בשידוכים וכיוצא בזה, כשמורידים את כל הסיבות האלה ומשאירים את הדתיים-חרדים מול הלא דתיים, רואים בבירור את הקו שעולה בחדות מהצד הלא הדתי, כי מבחינתם נישואים נועדו להחלפה לפי הרצון, כשהם מרגישים שהם לא מספיק 'דלוקים' או מאוהבים, הם מחפשים ריגושים במקום אחר, לכן יש הרבה מקרים של בגידות… או גירושין, לא באתי להכליל את כולם אני מתארת לעצמי שיש הרבה שחיים יחד באושר אבל זה המצב הקיים.
הייתי אומרת אומרת שאת צודקת אם לא הייתי מכירה את המשפחה המורחבת שלי…. זה עצוב מאוד☹ ב"ה סבא וסבתא שלי חיים בעושר ואושר ודודה שלי (אני מקווה) ודוד שלי מצד אבא. יש זוגות כאלו! אבל לי יש הרגשה שהם מיעוט… מה אני יגיד לך..
מה עם דודה שלי שהתגרשה שאין לי מושג מה קרה כי הכל נראה כל כך בסדר? מה אם הבת שלה שרוצה להתחתן נישואים אזרחיים שמה תתגרש מחר וביהדות יש "הפליות לנשים"בעניני גירושין?
מה עם בת דודה שלי שהתגרשה שהכל היה כל כך נוצץ לפני רגע?
מה עם דודות שלי בנות 50 פלוס שלא רוצות להתחתן ומה עם בנות דודות שלי בנות 30 שכל יום מחליפות חברים?????
בהחלט הנושא הזה לא פשוט בכלללל ואשירנו שזכינו!
מזדהה
פסיפלורה יקרה!
כבר מהכותרת הבנתי שמדובר בך…
יש לך סגנון כתיבה ייחודי ומשכנע. בין בצחוק וההומור ובין במסר האמיתי והנכון כל כך.
נהניתי לקרוא.
מחכה להבאים בתור…
בהצלחה!!
באמת שהיית פעם ראשונה ברכבת?
אהבתי את התובנה הנכונה שלך, את נשמעת נערה חכמה וחושבת.
מסכימה (כמעט) עם כל מילה שנכתבה, את פשוט פשוט- צודקת!
בכלל כל העניין של ה'דבק' והמגע בין הבעל לאישה, גם לפניי החתונה וגם אחריי, אצל הלא דתיים (לע"ע) דוחה ומרתיע אותי.
יואווו בנות, אנחנו רק בתחילת החיים.
מה אתן חושבות על זה כבר עכשיו?
גיל ההתבגרות הוא הכנה לנישואין. מן הסתם שזה גם יעסיק אותנו, איני רואה בזה כל פסול.
היי אין לי מושג בת כמה את
אבל יש כאן בנות שמתקרבות לגיל
(ואפילו הרבה)
את צודקת לגמרי בקטע הזה.
(על אף שאני לא…)
היי, למה?
אני בת 17, וכמוני עוד רבות, שנתיים שלוש ואנחנו שם.
וזה לכל הדעות, לא הרבה זמן..
היי פסיפלורה!
אהבתי מאוד את הכתיבה שלך היא זורמת כזאת וחלקה!
תעלי עוד פוסטים כאלה!!
היי האמת שאת הקטע אצל החילונים אני גם חושבת שקצת הקצנת אבל יש בזה.
וזה ידוע שכל השמירה הזאת וההלכות זה מהסיבות האלו בתכלס הכל זה לטובתנו ובשבילנו.
ישלך כתיבה ממש יפה ❤
היא לא הקצינה בכלל…לא מסכימה.
אם תראו קצת מה שהולך בעולם שצמוד לרחוב שלכם תבינו גם למה…
היי כולם שם מתגרשים? כולם שם לא מאושרים בחיים?
אני ממש מסכימה עם זה שההלכות וכו לטובתנו ובשביל שהחיים שלנו יהיו יותר טובים.
אבל אי אפשר להכליל.
ושוב אני מאוד איתה במה שהיא אמרה.
אהבתי את הפוסט פסיפלורה, כל כך מסכימה עם הנושא..
וואו, פסיפלורה, יש לך כתיבה מרתקת!
יפה, זורמת, כייפית לקריאה, נעימה ושנונה …
ו-ממש התחברתי למה שכתבת.
כמה טוב שיש מי ששומר עלינו ומתווה לנו את הדרך, חסכו מאיתנו הרבה סה"כ…;)
וואי את ממש צודקת.
רק שתדעי שגם אצל החרדים לא הכל מושלם בפגישות…
באיזה מובן בדיוק? מעניין אותי לדעת למה את חושבת ככה… ואני מקווה שאת לא מתכוונת לחרדים שממש ממש סגורים שאיתם אני לא מסכימה בכלל, פגישה של חצי שעה וסגירת כל העניינים בין ההורים בלבד.
לא לא מתכוונת אליהם.
פשוט, את לא באמת מכירה את הבחור לפני החתונה, גם אם נראה לך שכן, זה לא.
ואיזה נס שזה ככה, כי לו היית מכירה את הבחור באמת לא היית רוצה להתחתן איתו;)
(נסי לחשוב אם היית רוצה להתחתן עם אחד מהאחים שלך, לדוגמא. אין מה לעשות, כשאת מכירה מישהו טוב מדי זה כולל גם את כל החסרונות שלו ואז…)
ואם מסתבר אחר כך שאני לא רוצה אותו, לא עדיף שאדע את זה לפני ואמנע צער?!
חסרונות יש בכל אחד.
תנסי לספור כמה חסרונות יש בחברות הכי טובות שלך, אין אחת שתגיד שהיא לא מצאה. ובכל זאת, אתם חברות ואוהבות אחת את השניה? זה ההיתרונות מצליחות לפצות על החסרונות בשבילך נכון?
מה שכן, יש לכל אחד חסרונות שהוא יכול להסתדר איתם וכאלה שלא, או שזה יהיה יותר קשה.
אז אם אכיר את החתן העתידי יותר טוב אדע לדעת אם אוכל להתמודד איתם או לא.
מסכימה שזה לא צריך להיות כמו אצל החילונים, אבל משהו קצת יותר ממה שיש….
מה שאת אמרת מייצג נסיון בריחה מהמציאות.
המטרה שלי בנישואין היא לא רק לחיות באותו בית ולא להתגרש, אלא גם לחיות נורמלי ובהרמוניה ביחד.
אהבתי את הדוגמה עם החברות, כי זה מסתדר לי בדיוק עם מה שרציתי להגיד.
את היית רוצה להתחתן (ח"ו כמובן, רק בשביל להמחיש את העניין) עם חברה שלך הכי טובה? אחרי שאת מכירה את כל החסרונות שלה? (ואת לא באמת מכירה הכל, אחרי הכל מעולם לא גרת איתה באותו בית).
תחשבי על זה טוב, ותגיעי למסקנה ש-לא!!
כי ככה אנחנו, כשאת מכירה מישהו טוב מדי, כולל החסרונות שלו, את כבר תעדיפי לא להתחתן איתו. יש הבדל גדול מאוד בין חברה לבעל.
ובכל מקרה, בין אם את מכירה אותו ובין אם לא, זוגיות נכונה זה בראש ובראשונה- עבודת המידות! כי כשמגיעים שני אנשים שונים, מרקע שונה, עם אופי שונה ודעות שונות, אין שום סיכוי שהכל יזרום ותסכימו מיד אחד עם השני וכו', וזה לא יעזור גם אם הכרת אותו קודם וגם אם לא – בשביל לתחזק חיי נישואין זה כל הזמן לעבוד על עצמך, לבוא אחד לקראת השני, לשתוק לפעמים, להכיל את החסרונות של הבעל שלך עם כמה שזה קשה.
אני לא יודעת איך זה הולך אצלכם מבחינת כמות פגישות, וההתנהלות בתקופה שבין האירוסין לחתונה, אם אתם מהאלו שבכלל לא נפגשים וכו' אני מבינה שאת רוצה להכיר יותר.
אבל אלה שנפגשים ויוצאים וכו – אני חושבת שזה לגמרי מספיק בשביל ההכרות וההרגשה הטובה שאת מכירה את החתן שלך. יותר מזה זה כבר לא בריא ולא טוב.
תגובה ל: תוכו רצוף אהבה
דווקא להיפך בשידוכים יודעים יותר מי זה הבן אדם, כי מבררים מלא מלא מלא, לעומת זאת אצל אלו שזה לא בשידוך (בלשון המעטה…) אין מי שיברר להם והם גם לא רוצים לברר כי הם חושבים שהם יודעים הכל עליו/ה.
ובכל זאת, זו הדרך הכי טובה לנישואין.
ומי אמר שצריך באמת להכיר?
אדרבה,
רוב הזוגות שמכירים המון זמן לפני, מתגרשים מהר מאוד.
וזאת ההוכחה הטובה ביותר
מהמשפט שלך נשמע כאילו זה שהם הכירו הרבה זמן לפני, זה מה שגרם להם להתגרש
וזה ממש לא נכון
הסיבה לאחוזים הגבוהים בגירושין בציבור הכללי היא בגלל שאין דיסטנס בין גברים לנשים
ואנחנו בני אדם, לא מלאכים.
ולמרות זאת, הם באמת מכירים את מי שהם מתחתנים איתו, וזה ממש נכון
אוייש נורא אהבתי!! במיוחד את ה-נ.ב.?
וכמה כמה שזה נכון ואוו.
מסכימה 100%
את כותבת יפה!
כל מילה פנינה
והכל זורם, נעים לקריאה
וואו… את צודקת ממש ממש ואין לי שום ביקורת על הפוסט, נכון שמעט הכללת כאן אבל ההכללות נכונות בתשעים ותשעה אחוזים… אז מה אפשר לעשות אם זאת המציאות העגומה.
הזוי שזאת פעם ראשונה שלך ברכבת.. ? אני נוסעת יחסית הרבה ולצערי רואה סיטואציות כאלה הרבה פעמים… ולא רק ברכבות או אוטובוסים, בכל מקום גם בקניונים וחנויות וסופרים ופארקים.
תודה לא-ל שאני במקום שאני נמצאת בו, למרות הכל…
הכתיבה מהממתת
קצת הגזמת לגבי התוכן הקצנת דברים אבל העיקרון חשובבב ונכון
יואוו פסיפלורה את חמודיתת
ואת גם ממש צודקת❤ יצא לי הרבה לאחרונה לחשוב על זה…
(נ.ב.- לי עדיין לא יצא לנסוע ברכבת שהיא לא הרכבת הקלה. באמת זה שתי קומות?)
יש 2 קומות ויש רגילות
מומלץ ביותר-הקומה למעלה… בפרט אם זה קטע דרך עם נופים… הרבה מחשבות ותובנות עמוקות ומענינות הגיעו לי שם…
וזה כמובן כשנוסעים לבד,
(כשנסעתי עם משהי לא שמתי לב שהיה נוף…)
פסיפלורההה❤❤
איך אני אוהבת את התובנות שלך, שאת יודעת להפיק מכל דבר קטן – גדול בחיים…
ובכללי אהבתי את הפוסט, אני כל כך מסכימה איתו. וואו!
כתבת זורם וקליל אבל באותה הנשימה עמוק וחושב, שילוב מנצחחח.
ואני בתור xgrv שבנות פה באתר למדו שאני, יש לי אובססיה קצת על כאלה סוג פוסטים בדיוק, ממש שמחה לקרוא פוסט של עוד אחת קצת כמוני…!
נ.ב.
איזה כיף לך שהלכת ברכבת המרגשת… להלהלהלהההה טו טו טו!!
נ.ב.ב.
אהבתי את הזו"זיםםם חזקקק
נ.ב.ב.ב
הרגתתת אותי עם הנ.ב. שלך ??
פסיפלורה, כרגיל.
שנונה, חכמה, עם כתיבה מעניינת ומבט בריא – למה ציפינו אחרת?
פסוש במיטבה.
נהניתי.
אה, נקודה אחת שלא הובהרה לי כדי צרכה – מה זה מאר"ת?
אבנושש!
יש תודהה!
תסתכלי טוב טוב על הסוגריים שאחרי;) נראה אם תפצחי
וואוו פסיפלורה כתבת יפה כל כך!
אפשר קישורים לעוד פוסטים שלך?
זה כתוב טוב וזורם ושנון ומצחיק וממש ממש טוב.
נ.ב
גם אני מאוד אוהבת את הרכבת וכמעט לא יוצא לי לנסוע בה…
חמוד הפוסט, את כותבת ממש יפה.
סתם שאלה – מי הזוג החרדי שעושה פגישה ברכבת לעין כל?! לא מבינה מה עובר עליהם.
מילא בטיילת, שראיתם אותם אבל לא יכולתם לשמוע אותם מדברים. אבל ברכבת?!
לכל אלו שאמרו שבציבור החילוני לא כולם מתגרשים, אז כן זה נכון, אבל בואו שהם מתגרשים הרבה יותר מחרדים, ולא רק בגלל שחרדים לא רוצים להתגרש בגלל השידוך שאחכ. וגם אם לא מתגרשים- האיכות חיים ביחד ממש לא ברמה של דתיים (ולא את כל החיים של ההורים שלכם אתן רואות, את רוב הדברים הטובים שלהם..)
ובגיל ההתבגרות זה מזעזע מה שהולך, פשוט רחמנות. בנות צריכות להיות יפות בשביל שיאהבו אותן, וסליחה, מה זה לאהוב רק יופי? תאהבו את הבן אדם, את האיכות!
בקיצור. צר לי מאוד עליהם ואני באמת ראיתי הרבה מקרים כאלה
גם אני תהיתי 🙂
פוסט מטריףףףףף!
אהבתי ברמות את ה:
(אולי סתם היה לי ביטחון לקשקש על הנושא כי קראתי את הספרים של ליבי קליין?).
זה פשוט כזה נכון שאת לא קולטתתתתתת!
פוסט מדהים ואהבתיייי ברמות!
תודה פסיפלורה!