רגע

תחיו את הרגע.
-היי מה נש???
-היהיהיהיהי שניםםםם
-ייאוו בנותתת איזה כיף לראות אותכםםםם
-יאללה סלפיייי
-שניה אני צכה לסדר את השיער
-יאללההה עכשיו מחליפם פוזה
-שנייה אני יעמוד מצד השני
-שלוש… הרבעעהה…וווו…..
-צ"ייייייזזזזז
-שניה עוד תמונה, עכשיו רבקי תוצאי לשון, ואת חני תעשי נשיקה עם היד
-שנייה בשביל מה נפגשנו?
מוכר המצב?
חברות נפגשות, משפחה, או סתם טיול.
כולם מגיעים, מחכים לדיבורים וצחוקים. אבל במקום זה כולם מוציאים את הסמארטפון לעשות 100 סלפ עם 1.000 פוזות ו10.000 חיוכים שונים.
במקום לחיות את הרגע היפה עם החברות או משפחה, אנחנו עושות תמונה של הרגע, אבל באותו רגע את לא נמצאת שם. את נמצאת ע הסלפי שלך וחיוכים ופרצופים.
לא חשבת על זה?
אחרי כל הסלפי לא תחזרי לאותו רגע לעולם! נשמע מפחיד קצת, לא?
באמת כן.
שאת. בחיים. לא. תחזרי. לאותה דקה. שעה. יום. שבוע. שנה.
אף פעם!
אז למה לא לחיות את אותו רגע באמיתי! ולא מתוך המסך…
אני יודעת על מה אני מדברת. ולא אומרת את זה מהצד, אני מכירה את זה מקרוב.
ופעם אחת ראיתי איך שזה נראה מהצד, וזה נראה לא משהו… עצוב קצת. שכולם חיים את הרגע לא ברגע עצמו. כולם מנסים "לצלם" את הרגע, אבל באותו רגע הם לא חיים בו.
תחשבו על זה. בזמן שאתם נפגשות עם החברותמשפחה-תחשבו על זה שהרגע הזה לא יחזור, ותחיו אותו על 100000 אחוז!!!
אני לא אומרת שלא צריך לצלם חח אבל לא צריך לעשות 100 תמונות עם 1000 פרצופים ו10000 חיוכים)
ולא בכל רגע צריך להצטלם בסופו של דבר.

בואו ננסה. פעם אחת. לעשות איתכפיא ולכבות את הסמארטפון במפגש אחד לפחות. ותראו עד כמה שאתן חיות באותו רגע!!!
-היייי
-היהיהיה
-ייאוו שניםםםם לא ראיתי אותכםםםם
-איזה כיף לראות אותכםםםם
-תמונה אחת והמשכנו;)
-שלוש…הרבעההה….ווווו…. ציזזזזזזזזז
-יאללה, אז מה נשמע אנשיםםםם??