תפריט
אני בכלל לא כאן. האצבעות שלי זזות אוטומטית. פוקדות על מערכת שלימה. לא לחשוב. לא לחשוב. לא. לא. אסור ודי. ככה החליטו אנשים. ככה קבע העולם. מי את שתחווי דיעה? מי את שאת חשובה בעיניו, שהרגש שלך שווה התייחסות. למי חסרות העיניים היפות שלך כשאת בוכה, הלב שלך שמתכווץ מגעגוע ואז מתרחב מאהבה.
למי אכפת מהידיים שלך שמלטפות ילדים ברחוב, מי מרגיש נשיקות שנישקת בלהט תינוקות זרים. את מי מעניין הנפש הרגישה שלך, המחוקה.
אף אחד לא.
מבחוץ אני נראית אותו דבר. למה, מי יחשוב לשאול אותי איך אני מרגישה? אם כואב לי ואם אני מרגישה לבד. למה שמישהו יראה אותי. ולא אותו. למה.
מי הרשה לכם להגיד הכל? מי נתן לכם אישור לגעת לי בלב? זה שהוא פתוח לא מאפשר לכם גישה חופשית. מי הסכים לכם למוטט עליי עולם שלם שטיפחתי. שחייתי בו. והייתי אני.
אף אחד.
וזה בסדר. אני אשאר פה לבד. זה גם משהו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
אחרי שקראתי את הפוסט הזה
קינאתי
קינאתי באנשים שמצליחים לתמלל את עצמן.
אני כ”כ רוצה לכתוב
כמה אהבתי את הפוסט הזה
וכמה הוא נגע.
וכמה הוא כאב.
וכמה אני רוצה לצרוח
שלא
לא נכון.
אכפת לנו.
ורוצה ללטף את הלב היפה הזה.
לשמור עליו קצת
.
רוצה לדבר איתך
כאב
ובדידות
וצמא.
–
אז אני רוצה.
רק אני לא מצליחה לראות את המלל בפוסט?
אני לא רואה תקלה בהצגה של הפוסט.
תוכלי לשלוח לי צילום מסך למייל editorshutafot@gmail.com, כדי שאוכל לבדוק את זה?
זה קשור לסינון.
לפעמים יש פוסטים שנחסמים אצלי
ויש פוסטים שאפשר להיכנס אליהם אבל רואים רק את התגובות..
עכשיו אני כן רואה… תודה!
היה חסום לי הרבה זמן.. ועכשיו נפתח.
אמלהה שאני בוכההההה
איך את תמיד יודעת מה לכתוב
איך את יודעת תמיד לגעת בלב
לעשות לו ניתוח לב פתוח
איך את יודעת לתמלל את כל הרגשות שלנו למילים
את אלופית
את מדהימה
אני אוהבתותך
תמשיכי להילחם
בסוף יהיה טוב 😘💞🤗
אני כל כך מבינה אותך , את פשוט כתבת אותי..
זה הזוי , קראתי הרגע את עצמי…
קחי את הזמן לעכל ולעבד את הרגשות שלך , ואם את מסוגלת לספר על זה למישהו שמבין בזה יותר זה יכול לעזור לך❤️
את אף פעם לא לבד❤️ את רק צריכה למצוא את האנשים הנכונים❤️
מקווה שעזרתי❤️🩹