תפריט
ברחוב אנשים.
שגרת יומם תוססת.
יש מהם, ושמחה אופפת חדרי לבם.
יש שדאגה מכווצת מצחם.
ויש את ההולכים בין רעד לקצב.
ברחוב אנשים.
על כל אחד צבע.
טעם חיים, ריח כיוון.
שוק העולם, סגנונו רחב.
ברחוב אנשים.
אני גם.
אני לא.
אני.
כלום.
–
ושוב מסתובבת בתוך סמטאות של עיר.
הולכתהולכתהולכתהולכת. לשום מקום.
הראש ריק. גם הלב. גם אני.
הולכתהולכתהולכת. לאן שמוליכות רגליים. לאן שכושלות.
משוטטת בין משעול לסמטה, קיר ופרח, שמש ואנושות.
נדחקת בין ריחות ורעש וחום ואלפים, כמו שמחניודה של קיץ יודעת לייצר.
ואיכשהו, צף בי השיר הזה, מילים שכתבתי בחורף;)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
איך אפשר לקחת כמה מילים ולכתוב את מה שהשיר הזה עשה לי???
אם הייתי שין כנראה הייתי יודעת…
אגב אני יודעת שזה לא קשור אבל למה קראת לעצמך שין?
וואו. כמה אנשים הקב"ה ברא בעולמנו- ולכל עולם רגשי משלו..
חידדת לי נקודה חשובה, לשים לב. להבחין.
כי צריך את זה…
בתוך עולם מלא באנשים- תהיה מלאך.
תהיה מלאך. וואו.
תהיה איש, קודם.
תאחז בקיום.
את כבר כתבת, עם המילים שלך.
ותודה על זה.
קראתי לעצמי ככה סתם. בלי סיבה.
הגבתי בתחילה בכל מיני שמות חד פעמיים.
לקחתי אותיות רנדומליות. יצא שין. נשאר ככה, שנתיים-כמעט-וחצי.
אנשים.ואת.
ונראה שאין קשר בינהם…
אבל יש.
אנני חושבת שכל האנשים האלו הם צד באישיות שלנו…
.
יש אנשים
ויש אותך.איש שרואה את אותם האנשים
והצבעים.והריחות.
את הפסיפס הזה
ויודע לתאר אותם
במילים.
יפיפה.
—
ואני חושבת שרק אנשים מלאים יכולים להרגיש ריקנות.
אבל ריק זה דבר נורא.
במיוחד בשביל אמנים.
כמוך.
ואין קשר. ויש
כל אחד הוא חלק ממנו. מתישהו בחיים.
.
אני, לפעמים מצליחה לתאר.
לפעמים רק בוהה. ריקה ממילים לגמרי.
–
זה.. נכון.
כמוני😏.
תודה, נדירה…
שין. ירושלים. סמטאות. מחניודה. אנשים…
ומילים.
כמה רגעים מתנקזים למילים האלה…
.
ו.
ומליון רגעים.
של הכל ושל כלום ושל של שקט ורעש ושל.
כמה.
.
הןלכת.
הולכתולכתולכת.
אינשימה ועיר ממהרת.
אני גם.
אני לא.
אני.
כלום.
מלא הולכת.
מלא אוויר אין.
ו..כלום.
הולכת.
.
אני לא.
ויש כאלה. כמוני.
לא יודעים לאן ללכת.
וכשהם הולכים.
הם לא מגיעים לשום מקום…
כתבת מדהים כמו תמיד!
אין על המילים שלך בעולם ואני לא סתם אומרת את זה…
את נוגעת לי במקומות כל כך עמוקים בנפש. פחד.
הלוואי והייתי כותבת רבע מהרמה שלך.
מהמילים שלך. מילים של שין.
אוהבתתת❤❤
נ.ב תעלי עוד מלא שירים או קצרצרים… מחכה להם בקוצר רוח…
לא מגיעים לשומקום.
רק הולכים, בלי לדעת.
די כבר, אם ה'לא לדעת' הזה.
למה היא אפשר לדעת, קצת, ודי?
תודה, לב.
המילים… הכל.. רק מאלוקים.
אשתדל להעלות.
לא ממש כותבת בזמן האחרון, אבל יש לי הרבה דברים ישנים,.
אעלה כמה, מתישהו.
אעעע……
.
מילים..
מילים.
ככה שותקת.
זה שיר יפה כל כך.
ושוב קיץ..
מתגעגעת למילים שלך.