פרמטרים, פונקציות, ומה שביניהם

מוקדש לכולן
הפוסט הזה מוקדש לכל הבנות, אני בטוחה שהמקרה הזה קרה פחות או יותר לכולן, ומי שזה לא קרה לה, שתספר בעצמה איך הולך לה שיעור מתמטיקה:)
והנה הצלצול הצורם הזה הגיע. ההפסקה הזאת נגמרת מהר מידי, צריך לעשות משהו בנידון..
תוך כדי לעיסה עצלנית של הסנדוויץ ואריזת התיק עולה לי מחשבה כזאת לראש "כאילו מההה?? מי הולך לקנות גזר במכולת עם שורש איקס?? למה בדיוק צריך שיעור מתמטיקה??"
בצעדים עצלניים להפליא אני מדדה כל עוד כוחותיי בי לכיוון כיתת ההקבצה שלי ומתיישבת בשולחן בעל פוטנציאל להקשבה למורה מצד אחד, והקשבה לחברות מצד שני..

"אויש, איפה היואל גבע הזה?!" אני הולכת במבט מזוגזג לעבר הלוקר, ושם בפנים שוכב לו מיותם עם כריכה קרועה למחצה "יואל", הספר שלי, שעל שם הסופר המהולל כך נקרא גם הספר יד שלישית שלי.
אני נכנסת לכיתה, ובאופן מפתיע המורה הגיעה כבר, משרטטת פירמידות, תיבות וכל שאר הצורות הלא- שימושיות בעליל..

"פתחי את הספר בעמוד 648 תרגיל 14ב." המורה אומרת.
"שנייה המורה, ברכת המזון.. לא הספקתי לאכול לפני כי הייתי בפעי.."
"אז אחרי ברכת המזון פתחי את הספר בעמוד 648 תרגיל 14ב."
איזה קול מעצבן. טוב טוב אני כבר מסיימת ופותחת!!
"ולכל שאלה, את מוזמנת לפנות אלי. השיעור הזה יהיה שיעור תרגול אישי".
"נו נו.. לא יותר פשוט להגיד שאת סך הכל רוצה חופש מאיתנו וזה המקסימום שתצליחי?" הרהרתי לעצמי עד שהגעתי לתרגיל הרצוי.
"פיוו.. שאלוקים ישמרני! מה זה חרוט ולמה אני אמורה לדעת שילוב של טריגונומטריה וגיאומטריה?!" במבט מלא חלחלה אני מביטה במורה, ובעיניים מלאות דמעות אני אוזרת את הכוח להגיד למורה שאני מהמרת על טריגונומטריה בבגרות, ואין מצב שהחומר על החרוט יחרט לי במוח!
בתחושת עידוד קטנטנה אני מדפדפת בספר לכיוון החומר של הפונקציות ותוקעת מרפק לחני שיושבת לידי, שתעזור לי למען ה' איך מגלים את האסימפטוטה הזאת כשנתונה לי רק הנגזרת??
המצח של חני נחרש קמטים קמטים, היא לוקחת עיפרון ומתחילה לשרבט משוואות ולסמן סימונים על הספר, שלא יביישו אף מהנדס כבישים.
אחרי זמן שנדמה לי כנצח, היא אומרת לי בביטחה: "הפרמטר פה בנגזרת שווה ל8. אין אני גאונההה איך עליתי על זה?!"
דפדוף מהיר לכיוון התשובות גילה שחני גאונה+1. הכוונה, התשובה אמורה להיות 7, וחני שלנו הוסיפה על גאונות התשובה וכך יצא לה 8..
"אוווווווףףףףף" אמרתי. "וזה עוד לפני מציאת האסימפטוטה!!"
"ששששש את מפריעה לי להבין מה קרה כאן! אני חושבת שהבנתי.. בואי נעשה אינטגרל לנגזרת ונזרום עם הפרמטר, זה חייב להסתדר"
בחיים לא חשבתי שאפשר להסתבך כל כך במשפט בעברית. כמה מילים לא מוכרות. מה זה המתמטיקה הזאת אפשר הסבר??

חני בתנועה עצבנית פותחת את התיק, ומוציאה מחשבון שנבהל אף הוא מהנחישות של חני לפצח את התרגיל.
היא מתקתקת במחשבון, מסמנת סימונים, בונה טבלאות ואני, אשר יגורתי בא לי. סך הכל זאת שאלה!! אם היא לא מסתדרת מורידים את הראש והולכים לשאלה יותר ידידותית מה זה הלהט הזה??
פתאום חני עם ברק של מלחמה בעיניים אומרת לי "את מוכנה?? אנחנו סופרות ספירה לאחור, כשמגיעים ל0 אני לוחצת על הכפתור, ואני אומרת לך, המחשבון חייב לחשב את זה ל7!"
כמו קייטנה, אנחנו וכל הטור מצטרף לספירה ובקול תרועת הבנות חני לוחצת על הכפתור ו..8.
"טוב, זה לא אמיתי! תנו לי דקה של שקט אני פותרת את זה נורמלי!" חני אומרת.
אז הצטרפתי לשלוש בנות שדיברו על זה שסוף עונה ובכל החנויות כבר יש סיילים והאחוזי הנחה חוגגים. ניחמתי את עצמי במחשבה שאחוזים זה מתמטיקה, אז בהחלט אני לומדת מתמטיקה אין בכך צל של ספק!

אחרי דקה שנמשכה בפועל 10 דקות, חני במבט של תשעה באב מסמנת לי במבט שאין מנוס, וחייבים לשאול את המורה מה קרה כאן.
ביראה וברעדה אנחנו הולכות עם הספר ודף השרבוטים למורה, ותוך כדי חושבות לעצמינו בכמה היא תגיש אותנו אם עוד חודש המתכונת ואנחנו כמרחק בין מזרח למערב בכל נושאי המתמטיקה.
המורה שמה את המשקפיים על קצה האף ובמבט רציני להחריד מסתכלת שורה שורה, בודקת ליתר ביטחון במחשבון. אנחנו עומדות מולה כעלה נידף, וכל הטור שחווה גם הוא כישלון במציאת התוצאה (הרי הן ספרו לאחור עד לרגע בו המחשבון הראה תשובה שגויה…) מסתכל בדחילו ורחימו בכל התהליך.
ואז המורה מרימה את מבטה מהדף בחצי חיוך ואומרת "יש לכן חשיבה נכונה מאוד, התרגיל ערוך נכון ובצורה מעוררת השתאות. אבל לא יודעת למה, הגעתן למצב שעשיתן 7+1=8. תסתכלנה, צריך לעשות 7*1=7. זאת השורה הסופית. זה מה שקורה מרוב להיטות שמחליפים כפל בפלוס. תתקנה בבקשה והמשכנה לסעיף ב".
להגיד שהרגשתי קציצה עם רוטב זה ביטוי עדין..
איך נגיד את זה… אם ישאלו אותי ואת חני איך אנחנו במתמטיקה, נסביר להם שלא יחשבו שכל הכיתה כמונו.
כי.. כי…
כי.. במתמטיקה אנחנו לא פונקציה 😉