תפריט
יש טוב בכל רע
ורע בכל טוב
אבל בסוף הכל שלבים
שקשה לעבור
ואתה עולה ונופל
ונופל ועולה
ואלוקים מלמעלה אה?
הוא הכניס אותך לזה
אתה מטפס ונכשל
וזה כואב ברמות
אבל למי אכפת
לכל אחד יש בעיות
ויש שכר בסוף, נכון?
אבל בשביל מה כל זה
אני נלחם לבד
שורד לבד
ובסוף חותם חוזה
על גיהינום
וגן עדן
וכאבים של נשמה
ומה אכפת לה?
היא רק מתעלה
זה רק אני
במלחמה הזאת
וכאבים של גוף
זה רק אני
והמוח
שמתפוצץ מטירוף
ובאמת למה הכל?
לא באלי לסבול,
כואב לי בפנים
יש לי חור ריק
ודת ורוחניות
זה לא מספק
לא בחרתי לבוא לפה
ותספרו לי שכן
שזה יעשה לי טוב למעלה
שבסוף אני אתקן
את עצמי
את הגילגול הקודם
ולמה אני אשם?
זה השם
אני כולה אדם
ואני לא יכול להבין
אבל נמאס
וקשה
ומה מחכה לי?
דין
.
*נכתב בלשון זכר כי כתבתי את זה כאדם לאדם🙃*
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
אמאלהלהלה.
מילים שלך-
וואו.
כל מילה.
שמרתי במחברת.
א.מ.א.ל.ה
—
איזה עומק—
מרשה לי לכתוב מחדש?
יש טוב בכל רע
ורע בכל טוב
אבל בסוף הכל שלבים
שמחשל לעבור
ואתה עולה ונופל
ונופל ועולה
ואלוקים מלמעלה אה?
הוא הכניס אותך לזה
אתה מטפס ונכשל
וזה כואב ברמות
אבל לאלוקים זה אכפת
הוא מרפד לך בכריות
ויש שכר בסוף, נכון?
אבל בשביל מה כל זה
כי אני לא רוצה שכר
וגם לא רוצה עונש
רוצה רק אותו,
אלוקים.
אני בן אדם מוגבל ואין לי אפשרות להבין את המהלכים שלו אבל כאדם מוגבל כבר קשה לי לחיות ככה
שמחה שהגעת למצב שאת רוצה רק אותו, באמת, לא כולם מגיעים למצב כזה תהיי גאה בעצמך❤️
סליחה על השאלה🙈 את חבדניקית?
כי בתור אחת כזו אני יכולה לומר לך שהעניין הוא בכלל לא שכר או עונש
העניין הוא הרבה יותר עמוק מזה.
העניין הוא ש"והנה ה' ניצב עליו ומלוא כל הארץ כבודו".
אלוקים. כן כן. בכבודו ובעצמו. לא משעמם לו, אבל הוא מסתכל ורואה אותי. כל הזמן. ורואה איך אני נופלת, ונפצעת ונחבלת, הוא רואה.
והוא לא עושה כלום. כי הוא יודע שרק ככה אני יכולה לגדול.
וכמה נחת יש לו כשהוא רואה אותי קמה, פצועה, מחפשת תחבושת ללב השותת, ידיים שיחזיקו את הראש השוטט, ואז הוא מקשיב לי. כל כולו. מקשיב לי.
וכמה נחת יש לו.
וכמה נחת יש לו כשהוא רואה אותי, חבושה בתחבושות שאלתרתי בשתי ידיים פצועות ולב אחד פועם.
כמה נחת יש לו כשהוא רואה שאני קמה מהנפילות הקטנטנות שלי, צעד אחרי צעד, ישר לידיים הפרושות שלו.
(בסוגריים: לאדעת למה, אבל פחות מעניין אותי שכר או עונש, יותר מעניין אותי התכלית של העולם, הגאולה, ואז בטוח הכל יהיה שונה.
זה מרגיע, אני בכלל לא חושבת על השכר והעונש.. אני רק חושבת איך אני יכולה לקרב את היום הזה, בו אוכל לרוץ לאבאלה שלי בכל הכוח והוא פשוט יחבק אותי את החיבוק הכי ענק שלו😍)