אוקיי, משו בטוח לא בסדר,
ואני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל.
אני בת 13 ויש לי בעיה:
אני כללללללללל היום בחדר,
אני בטוחה שיש עוד הרבה בנות שגם מלאאא שעות בחדר שלהן,
אבל מה שבטוח לי נמאסס!!! אני מתעוררת בחופש (פסח אם שכחתן…) ב12 בצהריים,
ונמרחת במיטה, ואז שאני קמה, אני עושה שגרת בוקר כמעט רגילה, אתן יודעות, לשטוף פנים,
שותה משו וחוזרת לחדר ומתיישבת על המחשב, עד שמישהו מגיע (אח שלי/אחותי) ואומר לי לקפל כביסה,
להדיח כלים או אפילו לשאוב אבק! ואני פשוט לא קולטת אפילו ת'סיטואציה ופשוט מתחילה לצרוח עליו/עליה
ולא מפסיקה עד שהם עוזבים אותי, אני יודעת, ישמצב שאתן בטח חושבות שאני פשוט עצלנית, ותכלס, זה די נכון,
אבל עצם העובדה שאני בחדר כלל היוםםםם, פשוט גורם לי להרגיש מנותקת מכל המשפחה שלי,
עצבנית יותר, ומתוחה, ואני פשוט מרגישה שמתבזבזים לי החיים יום אחרי יום, וכאילו לא מספיק, גם מערכת
היחסים שלי עם כל בני המשפחה לא משהו, אני פשוט מתחרפנת לפעמים,
מה אני עושה???
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
שוברת תמחשב ואומרת "היי צריכים עזרה"?
עכשיו ברצינות.
את קולטת מה את אומרת? את מרגישה מנותקת בגלל *המחשב* אז חלס, תסימי לו זמן מסויים שאת בו, ובשאר תצאי קצת, לספריה, קניות, חברות, או סתם לשאוף אוויר, ושתרגישי שאת יכולה ומרגישה מסוגלת תחזרי הבייתה ותצייץעי את עזרתך.
אל תגדאי, בגלל שפסח לא יתאו על העצה יותר מדי..🥰
וואי מבינה אותך ממש!!!
גיל ההתבגרות (תירוץ שאמא שלי לא תמיד מקבלת אבל שיהיה) וזה קורה לכולן…
ואני יכולה להגיד לך שאותי הנקיונות מכניסים לדכאון ולתוך עצמי והופכים אותי לאגוטיסטית (רק בזמן הנקיונות)
אז אני פשוט מתעלמת מכולם שמה לי שירים באוזניות ומתחילה לנקות את מה שאמרו לי.
ואז כולם מרויחים, אין עצבים, אני עם עצמי רגועה עם השירים שלי, והבית נקי ומסודר
בהצלחה!! ❤
ותזכרי שזה עובר…
עברנו הכל, נעבור גם את זה
ושוב בהצלחהה💓💓
פסח כשר ושמח!!!
תקשיבי,
גם אני הייתי ככה,
הייתי בארוחות ערב וכזה
לוקחת את האוכל לחדר
ויושבת עם המחשב..
הייתי מגיעה מהבצפר,
נכנסת לחדר, סוגרת אותו
ויושבת על המחשב
ככה שעות, עד הערב
בקיצור באיזשהו שלב הבנתי שזה בעייתי
ולאט לאט הפסקתי עמזה.
לפי דעתי
את רוצה קצת שקט
בלי אנשים שישגעו אותך
(זו דעתי אבל אני לבאמת יודעת😉)
אבל זה תקופה,
והיא חולפת..
זה אולי קשה להשתחרר מזה
אבל זה אפשרי
תנסי למלא לך את היום,
לעזור מידי פעם
אחכ זה יהיה לך יותר קל,
יותר בטבעי..
בהצלחה לך!!❤️
אני במקרים כאלו יושנת בספה בזלון וככה אין לי אפשרות להיות מנותקת מהבית ומהמשפחה 😉
אם יש לך אחיינים או אחים קטנית תצאי איתם לגן משחקים אני מטוחה שזה חעזור לאמא שלך, אני גם עכשיו כזאת אין לי כוח לכלום וטחיין שלי שיהיה בריא מציל אותי ללא ידעתו (הוא בן שנה..) נולדה לו אחות ולי אחיינית אז אני הייתי האמא שלו בימים האחרונים…
מזדהה
אני בול כמו שכתבת.
אם מישהו מעז לבקש ממני לעשות משהו הוא מקבל בתגובה צרחות, וזה קורה הרבה…
ואני מרגישה כאילו כולם לרעתי בבית, נמאס לי מהכל, מעצמי, מהמשפחה, מכולםם.
ולאחרונה זה נהיה יותר גרוע, כולם עצבניים עלי ואני עליהם.
וסתם מעניין אותי,
נגיד אם יש מסיבה או יציאה עם חברות ומזמינים אותך, את מגיעה? או מעדיפה להישאר בבית?
בגיל שלך גם הייתי ככה ועבר לי לבד
מקווה שיעבור גמלך
😊
חחח למה את יודעת בת כמה אני😜😜
סתם… תודה 💗 מקווה גם…
אולי הגיע הזמן לעשות רסטרט ולחשוב איזה lizzy את רוצה לגדול.
הי 😊
להיות מרוחקת מהמשפחה, כל פעם שאני קוראת את זה, זה כואב לי.
אז אולי עניין קטנטן, לקחת את המחשב (לעזוב אותו זה קשה מידי) ולהתיישב איתו בסלון. עצם זה את מחוברת יותר למה שקורה בבית, את רואה וניראת.
לדעתי זה התחלה טובה.
בהצלחה מהממת.❤
כדאי לך לעזוב את המחשב בשלבים.
בהתחלה שימי סטופר כמה זמן את עליו, ואז תורידי חצי שעה ותשבי בסלון.
תדברי עם אח, תספרי בדיחה, תסתכלי על הציור שלו.
אחרי כמה ימים תגלי ש… כיף לך איתם והם נורא חמודים!!
תצאי עם חברות, לקניות וכו, ותבלי שעות איכות עם המשפחה. נגיד לשבת ביחד בארוחת ערב, לספר להם סיפור לפני השינה.. לדבר עם ההורים שלך.
וגם תפתחי כשרונות.
תעשי מהבצעים- כל יום משהו קטן של עזרה לזולת.
מנסיון, זה נותן משמעות. משמעות= אושר.
תמלאי את היום שלך בדברים טוביםן
בהצלחה!!
וכל הכבוד שאת רוצה לשנותתת