תפריט
ונורא פה יותר ממה שחשבתי
…
אני טטית טריה
וכבר מסובכת עם כל התיכון בערך,
שלחו אותי למנהלת כמה פעמים,
הוציאו אותי מהכיתה אינסוף
ועל הצעקות אני בכלל לא רוצה לדבר…
אז כן אני יודעת שאני ילדה בעיתית עם הפרעות קשב קשות,
אבל מה לעשות, זאת אני ✌
לדעתי, מי צריך דבר כזה בצפר בכלל,
זה גם ככה רק מזיק.
המון אמרו לי,
"נשמה הגעת לתיכון זה לא יסודי פה"
אז כן, שמתי לב שזה לא היסודי פה,
שהמורות פה יותר מעצבנות, שההפסקות פה יותר קצרות,
שמתי לב להכל, אתן לא צכות להזכיר לי אתזה
אני מרגישה את זה כל רגע ורגע,
יותר גרוע פה מהיסודי זה בטוח.
אחת המורות אמרה לי
"עלי המשחקים האלה לא יעבדו"
אה כע?!
את מדברת פה עם אלופת העולם בלהפריע למורות
עם נסיון של 8 שנים,
גם עליך זה יעבוד תאמיני לי, יש לי הרבה שיטות
זה רק ענין של זמן.
ובכלל, אנלא מבינה תדבר הזה,
בשביל מה לי לקום ב6 בבוקר,
ללבוש תדבר הנורא הזה שנקרא תלבושת,
לנסוע ולהגיע לבצפר, אה? בשביל מה?
אני גם ככה לא לומדת שם או משו כזה….
הכי טוב שאני אשאר בבית ואשן עד הצהרים
הכי טוב לכולנו לא?!
#_למה_צריך_בצפר_?
אם את מזדהה תגיבי ✌
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
חחח חמודה!
לא יודעת מה איתך אני באה לבית ספר בשביל חברות, לא בשביל לשגע את המורות (למרות שעם חברות… לפעמים זה מה שקורה?)
מסכימה איתך לגמרי על החלק של "למה לקום ב6 ולא לישון עד הצהריים" ועל החלק של "למה ללבוש את הדבר הנורא הזה שנקרא תלבושת".
בהצלחה, מותק! תנסי ליהנות ממה שאת כן יכולה!
אמאלה חחחחח
ואגב גמאני התחלתי לא טוב תשנה….
אבל גם שאני לא לומדת אני כן יודעת שצריך וזה חשוב
אוהבתותך?
למה צריך בצפר??
בשביל לקרוע חצאיות?
בשביל למצוא מקומות להברזות?
ואולי בשביל בריונות?
תעני לי פליז
עצוב.
עצוב שזה מה שהבית ספר עושה להרבה…
את צריכה לדאוג לקחת רק את הדברים הטובים והכיפיים: חברות, חסידות, לימודים (בכל זאת בית ספר…), ואני בטוחה שיש עוד דברים
בהצלחה נשמה!
אז ככה. קודם כל, כן, יש צורך בבית ספר. אנחנו בני אדם, ולא יכולים להיות מנותקים מהעולם. חייבת להיות לכל אחד ואחת מסגרת מסודרת. משהו שנותן לך קצת מטרה ומשמעות. קראתי עכשיו אצלך פה בין השורות שגם בית הספר הנורא הזה (שכן, יש הרבה מאוד דברים טעוני שיפור כגון הדברים שאמרת)) יוצר אצלך מטרה מסוימת, גם אם היא להפריע למורות עם וותק של שמונה שנים(; זה לא סתם לשבת בבית ולנבול. נכון. קשה בהתחלה. אבל מאמינה בך שתתגברי, תצליחי ותהני באפיק שמיועד ומתאים רק לךР;
בתור בני אדם, אנחנו חייבים שגרה מסגרת חברתית לגדול בה.
והבית ספר מהווה ככזה.
לא מחייב שהלימודים אלו שמכינים אותנו לחיים, לדעתי דווקא ההצגה שמאחורי.
ליצור קשר חברותי עם אנשים, להסתדר ולציית לגדולים ממני. שליטה עצמית ושוב שליטה עצמית וכו'.
ביקשת שאענה אז קבלי את תגובתי לפי הסדר
1. לא צריך זה בדיוק הקטע.
2.זה אחלה רעיון אבל חצאיות אני יכוללה לקרוע גם בבית.
3. זה דווקא החלק שאני הכי אוהבת לעשות אבל עדיף בלי בצפר בכלל ואז גם אין צורך להבריז, למי תבריזי, למחשב?
4. לא לא לא בריונות זה מזעזע לא צריך אתזה לא בבצפר ולא בשום מקום אחר!
שונאת את הבית ספר שונאת להיות לבד בהפסקות שונאת את זה שאני בכיתה יא אבל לבד
למה צריך??
יאללה לזוםם אמןן בלי מפגשים חברתיים יותר עם בנות שאני לא מעניינת אותם??
:heart
אמאלהה אני מה זה מזדהה איתך (וגם אני י"אלפית) חוץ מהקטע עם הזום .
ה' בבקשה רק לא זהה
עדיף להיות כבר בתיכון מאשר בבית עם כל הבלגן וזומים זה זוועה.
מקווה שהקושי יעבור (לשתינו) זה ממש נורא להיות לבד ?
אויש טטית אני הכי איתך בעולם!!
קוראת את הפוסט שלך ואת כל האווצ'ים שמתוארים בו?
אז גם אני טטית מתחילה (אצלנו קוראים לזה חמשושית ?אל תשאלי למה) וגם לי יש קשיים. שונים משלך אבל ישנם (לצערי כן?)
אין לי מה להגיד לך אני גם טריה ומנסה להסתגל להכל ועוד שאני מתחילה פנימיה שזה קשה פי כמה…?
אפשר רק לאחל בהצלחה?? כי בצפר זה באמת דבר קשה ועוד מיותר לאנושות.
מזדהה לגמרי. את נשמעת כמו אני מפעם…
כן, גם לי היה (ועדיין 😉 קשה לשבת שיעור שלם בכיתה, וגם אני הייתי רגילה להיות זאת שנשלחת למנהלת 3 פעמים ביום אבל ההבדל הוא שככל שאני גדלה זה דווקא פוחת… (לא ההפרעות, המריבות).
אני יסביר משהו שהבנתי עם הזמן, ודי עזר לי…
נשמע שאת מגיעה לסמינר, בהרגשה של מלחמה. את יודעת מראש שיהיה לך קשה לשבת בכיתה, שתעשי משהו נגד מה שהמורה אומרת, ואז ישר תתחילו 'להילחם' אחת בשניה… אני לא צריכה לפרט – נשמע שאת כבר בכסח רציני עם כל המורות ?
אבל אם תבואי מראש לסמינר בחשיבה של: אני באה לסמינר כדי להינות עם חברות שלי (בכוונה לא אומרת ללמוד ?) והמורות יגידו מה שיגידו – אני שמה פס. לא משנה מה הם אומרות אני רק יהנהן יפה, ואז מקיסמום יברח לשירותים / חצר או משהו לפני השיעור… אבל אני לא מתחילה לריב איתן. אני לא ברמה שלהן!!!!
את פשוט מדי בוגרת בשביל להתחיל להראות למורה שהטריקים שלך יעבדו עליה… די, כבר עברת תגיל הזה.
את עכשיו בתיכון, והמורה יכולה להגיד אלף פעמים "עלי המשחקים האלה לא יעבדו" – אבל זה פשוט לא מזיז לך. לטוב ולרע. את לא יורדת לרמה שלה.
אם את רואה שיש מורה שכן מבינה עניין, ויש בכלל מה לדבר (ואני בטוחה שיש מישהי כזאת – את רק צריכה לחפש, מניסיון) את יכולה לנסות להסביר יפה שקשה לך לשבת שיעור שלם, שלא מסתדר לך – ולנסות להגיע לפתרון ביחד. אבל אף פעם לא להילחם. חבל על האנרגיות, כי המורות תמיד יהיו בצד הצודק…
סליחה על האורך, מקווה שעזרתי משהו ושהבנת מה נסיתי להגיד ?
מתפללת שתצליחי למצוא את הדרך הנכונה להמשיך ואפילו להינות בסמינר, ומעריכה אותך מלא על זה שאת ממשיכה, שאכפת לך ואת רוצה לשנות.
בהצלחה ענקית!!!! ❤❤❤?
לא כאילו ברצינות??
בנינו את כן יודעת שצריך ללמוד, סביבה חברתית, ומסגרת
גם שאת שנאת את זה ולא עושה אתזה
ואגב טיפ קטן תדברי עם המורה פנים מול פנים,עם רצינות
תגידי לה שקשה לך ואם יש לה רעיון מה יעזור לך או שתביאי רעיון משלך כמו לצאת לנשום בחוץ או משהו
זה במקום שתהרסי לה תשיעור שהיא השקיעה בו את זמנה היקר…כן הוא יקר!!
אה גם הפריע לי שאמרת 'אני ילדה בעייתית….זאת אני'
חמודהה שלי
את פה כדי להשתנות ולשנות
אני איתך כתבת בול מה שאני חושבת (התגובה לעוד טטית)
דבר ראשון בהצלחה לך בתיכון!
דבר שני עפ"י הכתיבה שלך אני רואה שאת מסתכלת רק על הדברים הרעים שיש בתיכון: תלבושת, מסגרת לימודית(קשוחה יחסית) ועוד …
אז כתבתי לך משהו מהלב ואולי זה יעזור לך קצת להבין…
לחשוב חיובי,
זה למנות את הפרחים בגינה,
ולא את העלים הנושרים.
למנות את רגעי החסד, הפוקדים אותך
ולא את רגעי הצער והדאגה
בלילה, למנות את הכוכבים בשמיים
ולא את הצללים סביבך.
וביום למנות חיוכים בפנים,
ולא את הדמעות בעיניים
בכל בוקר של יום הולדת,
למנות את הגיל במספר החברים שרכשת
ולא במספר השנים שצברת
לחשוב חיובי באופן כללי
זה לראות את חצי הכוס המלאה
ולא את חצי הכוס הריקה.
לחשוב כמה טוב עכשיו,
ולא את הרע בכל דבר טוב.
לדעת למצוא את הטוב בכל רע
הבחירה בידך מבורכת
אפשר כך ואפשר אחרת…
בהצלחה ענקית !!??
נ.ב תעודת בגרות זה לא סוף החיים אפשר להשלים גם אחר כך ואפשר שלא…
❤
סורי
אבל אני לא מזדהה בכלל
אני פשוט חולה על התיכון
תנסי לראות צדדים חיובים