עייפה נפשי

אלוקיי,
מתי תגאל כבר את אחיי?
מלוע הארי.
מתי נשוב לשמחתינו?
מהגלות יצמח כבר פרי.
נזכה לראות בית מקדשינו?
איה מלך משיחנו?
כמה דורות עוד אחרינו?
יוולדו בגאולתינו.
סבל רב לשונאינו.
היכן אמונתינו?
מלחמה בתחזיתנו.
ונפלה כבר דמעתי.
לצפות עייפה נפשי.
כאב לשמוע תרחישי,
אשר טמונים בתוך ליבי.
שובו שובבים,
רחל בוכה על הבנים.
אני בוכה על הימים,
עוברים ולא משתנים.
עד כה סבלתי ת'חיים,
לא מסוגלת אלוקים.
מתי יוושע כבר עולמינו?
תנצל קדושת נשמתינו.
מ"ט שערי טומאה נפלנו,
רק במצרים גאלתנו
מסיבה זו ולא אחרת.
צדקניות שיבשו ת'מערכת.
נורה אדומה נדלקה,
קריעת ים סוף בהדחקה,
משה רבינו, המכה.
עם ישראל לך קיווה,
יבש גרונם מהצמא.
היכן ציון קבורתך?
זכרך לעד נקבע.
דרשתי שלום עמך.
כי גם נשמתי פרחה
בהר סיני, כמו כולם.
החקיקה נותרה גם בם.
עד כה סבלנו בעולם,
התרחיש לא נעלם.
הערני מהחלום,
אין לי כוחות לגלותינו שוב היום.