עד מתי

אמא אדמה
בין בתים לשדות הקרב
נלחשה שם אגדה
וילדים הולכים עכשיו
ממשיכים את הסיפור
הידד, הידד למלחמה.
האגדה לא ארוכה
היא עצובה וקצת שותקת
קולה מהדהד שם בפינה
שם אמא משכיבה בנים
כל לילה היא מספרת.
פותחת היא בילד קטן
שגדל מהר- מהר
ושמו עמית, אולי גם דן
הם היו רבים מספור
שלא נשאר איש שזוכר.
וכשעלם החמודות בגר
הוא הלך לשמור על עם
בביתו כלום לא נשאר
קירות בוכים מזיכרונות
ההורים עוד מחפשים את בנם.
האומנם כבר נצח היא קיימת?
אגדה זקנה היא ותשושה
כי ילדים רכים היא מבגרת
ומי יודע מה ילד יום
עד מתי תשקוט, אמא אדמה.
***
תחבקי אותנו אלייך בנשימה חמה… אמא אדמה.