ניקיון יסודי – 1

התיישבתי מול המכשיר המוזר הזה..
לא האמנתי שהוא באמת יכול לעבוד.
אבל שווה לנסות..לא?
"תבחרי רק זיכרון אחד" הזהירה אותי הטכנאית,
"אחרת זה לא יעבוד כמו שצריך"
"אוקיי" השבתי וחיכיתי שהיא תצא מהחדר.
היא יצאה והשקט שהגיע אח"כ הפך למעיק.
ידעתי בדיוק במה אני אבחר,
מה יהיה הזיכרון שאני רוצה למחוק לחלוטין מהראש שלי.
הכל התחיל כש..

מלכי
התיישבתי מול המכשיר המוזר הזה..
לא האמנתי שהוא באמת יכול לעבוד.
אבל שווה לנסות..לא?
"תבחרי רק זיכרון אחד" הזהירה אותי הטכנאית,
"אחרת זה לא יעבוד כמו שצריך"
"אוקיי" השבתי וחיכיתי שהיא תצא מהחדר.
היא יצאה והשקט שהגיע אח"כ הפך למעיק.
ידעתי בדיוק במה אני אבחר,
מה יהיה הזיכרון שאני רוצה למחוק לחלוטין מהראש שלי.
הכל התחיל כשאמא החליטה שהיא רוצה טיול באנטרקטיקה.
זו הייתה החלטה נחושה, נחושה מידיי. לא היה לי איך למנוע את זה ממנה.
כן יכולתי לעזור לה לעשות את זה יותר בטוח.
התחלתי במשימה החשובה, התחלתי בבילושים, והחקירות.
עד שהגעתי אליה, אל מי שתוכל לעזור לי כל כך.
היא פתחה את קלסרה העמוס לעייפה ואמרה בקול שמשתדל לקלוט:
"אז את רוצה שאני אתן לך תעודה שמוכיחה שאמא שלך היא מדענית?"
"כן" עניתי. "אל תסתכלי על זה ככה, אמא באמת מדענית". אמרתי.

"בואי למטבח שלנו יום אחד, אין לך מושג כמה ניסויים עושה אשה אחת מופלאה". באמת שאין לה מושג, לבטן שלי יש.
היא נתנה את האישור.
משם הדרך הייתה קצרה לסוכנות החלל של נאסא.
הם היו הרבה פחות קשוחים, ובאמת ציינו אותי לשבח על כך שאני דואגת להם למאלפת כלבים שתעזור להם במסע שעתיד לצאת.
אבל המנהלת במפעל של אמא שלי-בן אדם נוראי, כמה זמן לוקח לה לקלוט!!
"את יודעת כמה המסע הזה חשוב לעסק שלך?" היא לא ידעה, אז הסברתי.
"בדיוק ברגע שאמא תניף את השלט שמכריז על הפטנט החדש שמחטט באף ללא מגע יד אדם, אני אדאג שיעברו שם כמה לויינים של עזה, והם צריכים במיוחד את הפטנט הזה". אני באמת חושבת שחוסר הקליעה המוצלח של העזתים נגרם מאי אלו הפרעות שיש לחיילים שלהם באזור האף.
בסוף היא הסכימה, המנהלת.
העזתים הם בסדר גמור. אני רק אלך לשכנה שיודעת ערבית והיא תנסח לי מכתב הוקרה למנהלת בשמם.
ולי רק נשאר לארוז לאמא מזוודה ולשלוח אותה לשלום, מקווה שהיא תהינה שם.
לאחר חודשיים היא חזרה.
הניצוץ בעיניים שלה הוכיח לי שהטלפון הבכייני שהרמתי ללבייב כדי שיתמוך כלכלית בילדים נטושים היה שווה.
היה לה כיף, ככה היא טענה.
ומי אני שאומר אחרת?
עכשיו אתן מבינות, בנות יקרות, את גודל הפאדיחה???
אתן מבינות למה הפעלתי כל כך הרבה קשרים כדי להגיע למכשיר זה???
זה הזוי, איך זה שילדה כל כך מוכשרת כמוני, כל כך נפלאה, כל כך נדירה.
שכחה לטלפן לטראמפ לומר לו מזל טוב ליומולדת!!!
הוא לא יסלח לי! לעולם!

מישהי
הכל התחיל כשהרגשתי בודדה בעולם.
רחוקה מכולם.
כשהרגשתי שאין לי מספיק חברות, וחסר לי צומי ואהבה ברמות…
זה גם התחיל מזה שהייתי משועממת.
ומצאתי את עצמי מול מחשב בלי מסננת…
והתחלתי לחפש… וגם למצוא… ואבוי לאותם מציאות.
מצאתי את עצמי במקומות הכי גרועים.
עושה מעשים מסוכנים ונוראים.
לא יכולה לפרט יותר מדי, למרות שהייתי רוצה לפרוק…
ו… בקיצור. הלוואי וימציאו מכשיר כזה שימחוק ממני את הזיכרון מהימים האלו כלא היו.

זהירות, סכנה!
טעות. טעות. טעות!
לא מוחקים זכרונות. אסור למחוק זכרונות.
הזכרונות שלנו – מרכיבים את מי שאנחנו, וכשאת מוחקת זיכרון בכוח את מוחקת חלק מעצמך. אל תגידי לי שאת רוצה למחוק חלקים מעצמך.
אנשים שרצו למחוק זכרונות כואבים מדי ולמחוק גם חלקים מעצמם בסוף עשו לעצמם אמנזיה – חלק מהמקרים היו בלתי הפיכים (זה אמין לגמרי ומגובה מדעית, מכירה אישית מקרה של אישה שכל הזמן אמרה "הלוואי ויכולתי למחוק את העבר שלי" בסוף היא שכחה הכל ברמה מפחידה ועד היום לא יצאה מזה).
אז בבקשה, לא.
הזכרונות שלכן זה אתן – תלמדו לחיות בחיוך עם עצמכן.
תעשו לעצמכן טובה וטוב בחיים.
אל תמחקו דבר.