משפחות ברוכות /2

לפרק הקודם

קדימה ל-3 המשתפות הנוספות! מעניינות וכייפיות לקריאה.

*רעיון חדש את מי לראיין? רוצה שנראיין אותך? שתפי אותנו ב: posts@shutafotbaderech.co.il

כמה אתם במשפחה? כמה בנים וכמה בנות?
#בתלמשפחה:

אנחנו 11 אחים בלע"ה 9 בנים 2 בנות

חירות:

14 בלע"ה

מותק:

מעל 10 ילדים ברוך ה. יותר בנות מבנים.

איזה מספר את בין האחים?
#בתלמשפחה:

השמינית

חירות:

מותק:

אני השנייה.

היית רוצה להיות במספר שונה? איזה?
#בתלמשפחה:

אני אוהבת את המקום שלי אבל אם הייתי צריכה הייתי מחליפה ל6 כי את גם וגם, באמצע

חירות:

זה ידוע שאין מושלם בעולם אבל טוב לי איפה שאני ב"ה!

מותק:

לא. אני שמחה להיות השנייה. כך אני צופה בשקט באחותי הבכורה והולכת אחריה בדרך שהיא סללה, או בדרך אחרת.. בין כך ובין כך, יש לי את האפשרות לבחון את ההתנסויות שלה. במקום ללכת אל ארץ לא זרועה ?

איזו הרגשה זאת להיות בבית עם הרבה ילדים, קשה / מעצבן / כיף? היית רוצה מספר שונה של ילדים?
#בתלמשפחה:

אני לא יודעת אם יש תחושה אחת שכוללת הכל. זה לא הרגשה אחת. קודם כל תמיד יש איזה שמחה בלב ותודה ענקית על הדבר הזה שזכיתי להיות חלק ממנו. אבל יש מצבים שזה ממש ממש מעצבן ויש מקרים שזה קשה אבל זה תקופות זה לא תמיד הדבר היחיד שיש תמיד זה תודה כן אני רוצה משפחה גדולה כמו שלי, אפילו יותר.

חירות:

אצלינו זה הפוך, סתומרת בשבילי. את השאלה הזאת תצטרכו לברר אצל אחותי הגדולה;) כרגע אנחנו קצת בבית, כי הרוב נשואים  ב"ה.

מותק:

וואו זה עולם מלא. אחד הדברים המדהימים. תמיד יש מישהו לדבר איתו, לשחק איתו, ללכת יחדיו לקניות וגם לקבל חיבוק כשצריך..

המגוון בגילאים והשוני בין כולם נותן אינספור הזדמנויות להנות. זה לא שמדובר בכיתה בת עשר בנות באותו הגיל,  זו משפחה בקיצור… לא מרגישים עומס. ההפך. כשחסר אפילו מישהו אחד- הבית מרגיש כל כך ריק ושקט.

כל ילד שמצטרף למשפחה מתקבל בהמון ברכה ואהבה- לא משנה מה המספר הסידורי שלו.

כשאת עוד רגע קורסת וצריכה את השקט שלך, ואז באים האחים וצריכים אותך… איך את מגיבה?
#בתלמשפחה:

הרבה תלוי ברגע, רוב הפעמים אני כועסת אבל ממשיכה לעשות מה שצריך. לא הכל נוח אבל זה החיים כשאת חיה במשפחה גדולה, את מבינה שיש רגעים שאת צריכה לשים את הרצון שלך בצד לחייך ולעזור גם אם זה לא מה שבא שלך. ככה זה. עכשיו אם זה מצב שאני קורסת אני אומרת לא, עכשיו אני לא יכולה. וזהו

חירות:

אצלי זה אחיינים. איך אני מגיבה? נראלי שאני בסך הכל דודה נחמדה וחמודה  , ומגיבה יפה מאוד;) אם אני עוד רגע קורסת אני בדרך כלל מכוונת אותם לדודה אחרת ואומרת שאני תכף מגיעה ונעשה כיף . אבל אם אני לא קורסת ורוצה רק את השקט שלי, האחיינים הם אלה שעושים לי טוב על הנשמה הם השקט שלי, אז אני פשוט מתפנקת איתם.

מותק:

לפעמים אני כועסת עליהם כשאני רוצה שקט. הולכת לחדר שלי ולא נותנת להם להיכנס. לא משנה מה גודל המשפחה, כל אחד זקוק למקום שלו ומכבדים את זה. (רוב הפעמים..)

לפעמים ההפך, השקט מחריש אוזניים ואז אני צריכה שהם דווקא ירעישו לי קצת. כשיש שקט אני לא רגועה, מרגיש לי שמשהו חשוד, או שהקטנים שלנו זוממים משהו ?

כשאת צריכה זמן לעצמך, שקט או פרטיות, יש לך?
#בתלמשפחה:

לא תמיד, בשבת או זמנים שגם נמצאים אחיינים אין לי פרטיות אבל בימי חול רוב הפעמים כן, אני הולכת לחדר סוגרת את הדלת ויש לי רגע לעצמי

חירות:

את מרגישה שההתייחסות לכל ילד במשפחה היא שווה? יש רגעים של קנאה ביניכם?
#בתלמשפחה:

אני חושבת שלא, היא לא שווה אבל היא הוגנת זאת אומרת יש ימים שאחד עובר תקופה יותר רגישה וזה דורש יותר תשומת לב וזה נכון בטוב שכך יהיה. כן יש קנאה לא משהו גדול אבל ״למה הוא יכול ואני לא…״ ״אני גם רוצה כזה״ ״זה לא הוגן שקנית רק לו״ אבל נראה לי משהו נורמלי לכל משפחה.

חירות:

כל ילד במשפחה צריך התייחסות שונה, לדעתי זה לא יכול להיות שווה. אף פעם.
לא יודעת מה לגבי כולם. אני יודעת שלי יש. כן. אבל זה לא משהו שקורה רק במשפחות ברוכות, דרך אגב.

מותק:

היחס לא שווה. כמו שאין שום אח שהוא בדיוק כמו השני. הקטנים צריכים יותר תשומת לב וחיבוקים, הגדולים יותר שיחות וכו.. כל אחד מטבעו דורש התייחסות שונה וגם בדרך כלל מקבל את היחס שהוא זקוק לו.

יש קנאה לפעמים. רגש טבעי סך הכל. מזכירה לעצמי שמה שאני באמת צריכה אני מקבלת מההורים שלי באהבה. בדיוק כמו שהם נתנו לאח או אחות אחרים את מה שהם צריכים.

היית רוצה שההורים יהיו יותר פנויים אליך? איך יש להם זמן לכל אחד מכם ולהכיר אתכם באופן אישי?
#בתלמשפחה:

מה זאת אומרת? אנחנו 11 אחים ליום יש 24 שעות. שעתיים לכל ילד… הורים מכירים כל ילד זה לא משהו שתלוי בשעות ככה לפחות אני מרגישה

חירות:

יש המון רגעי איכות.  אין להם זמן, אבל איכשהו הם תמיד ימצאו אותו, הם תמיד אומרים שאנחנו הראשונים שברשימה

מותק:

לפעמים הייתי רוצה יותר תשומת לב כי מטבע הדברים קשה לשבת עם כולם למשך הרבה זמן. אבל גם כמה דקות מלאות ביום, עם הקשבה רק לי, מספיקות. מספיקות מצוין גם בשביל להכיר אותי היטב.

לדוגמא אמא של מספרת סיפור לשתי אחיותיי הקטנות ומקשיבה להגיגיהם בשיחה רציפה. זה שהן שתיים או יותר ביחד לא מפחית מכמות הצומי שהן מקבלות.

מעבר לזה, מה שההורים מעניקים לגדולים, הגדולים לומדים בעצמם להנחיל זאת לאלו שתחתיהם בשיירה. האהבה עוברת מילד לילד וגם היחס ותשומת הלב.

היית רוצה להקים גם את משפחה ברוכה? את חושבת שיש קשר לזה שאת באה ממשפחה כזו?
#בתלמשפחה:

כן וכן !! בטח שיש קשר אם את רוצה משהו זה אומר שאת אוהבת את הדבר מתחברת אליו

חירות:

כן בעז"ה.
אממ.. אולי כן, קצת. אבל לאו דווקא. אני פשוט רואה את היופי שבזה מקרוב קופץ לי "עכשיו תראה איך מכינים במבה מקרוב" (אל תשאלו למה) @כל הזכויות שמורות לבמבה

מותק:

אין לי ספק בכלל. ושוב אין לי ספק. קודם כל, אני יודעת להתנהל עם ילדים בכל הגילאים. לרחוץ, להלביש, אפילו למצוא נושאי שיחה. העושר והרבגוניות של המשפחה זה דבר מדהים ומספק, אני רוצה גם כזו משלי.

את מרגישה שאת מגדלת את האחים שלך? זה לא כובל קצת להיות אחראית על ילדים בלי שבחרת בזה?
#בתלמשפחה:

קודם כל את לא מגדלת. את עוזרת כשאת רוצה ויכולה. זה לא עול כי לא מכריחים אותך…

חירות:

מותק:

לפעמים מרגיש ככה. אבל באמת אלו ההורים. כמו שהם גידלו אותי, הדרך הזאת עוברת דרכי לקטנים. זה לא כובל אותי כי יש להם אבא ואמא. אל תשכחנה את הפרט החשוב הזה. אני ממרום שנותיי, פחות זקוקה לטיפול אישי כמו הקטנים. מה שאני צריכה אני פונה מעצמי. וההורים שלי מתמקדים בעיקר בבינוניים והקטנים.

כשיש לי עיסוקים אחרים, כמו למשל יציאה עם חברות, אני צריכה לתאם מראש כדי שזה לא יקשה על המשפחה שלי שזקוקה לעזרתי. אני תמיד מודיעה כשאני חוזרת מאוחר וכו'. סך הכל כולם נותנים יד כדי שלכולם יהיה נוח ונעים בבית.

יש לך אחים שבחרו דרך שונה מהחינוך שקיבלתם בבית? אם כן את חושבת שיש קשר בין הדברים? וגם אם לא, אם היה קורה כזה דבר איך לדעתכם הייתם מגיבים?
#בתלמשפחה:

כן יש לי אחים שהולכים בדרך קצת שונה אני לא חושבת שיש קשר למה שיהיה? זה מראה שיש להם בחירה משלהם זה בסדר (כואב) אבל זה לא קשור לזה שאנחנו משפחה גדולה

חירות:

מותק:

לא הבנתי איזה קשר בין אילו דברים. בכל מקרה, לא.

יש לך סמארטפון? יש לך זמן מחשב? או שרבים על זה כל הזמן?
#בתלמשפחה:

כן יש לי סמארטפון

מותק:

יש לי סמארטפון וגם מחשב לצורך הלימודים. סדר העדיפויות הוא שמי שיש לו משימות לימודיות- הוא קודם. ולילדים הקטנים יותר גם יש מחשב.

יש רגעים שאת מתביישת במשפחה שלך? נגיד בטיולים או בהזדמנויות אחרות שאתם מושכים יותר תשומת לב?
#בתלמשפחה:

כן קורה לי הרבה בטיולים אנחנו הרבה בנים עם כובע וחליפה שמושכים הרבה תשומת לב הרבה ילדים שקופצים ורצים זה כיף אבל במטוס רכבת אני לפחות מתביישת

חירות:

מותק:

הפוך. כשהולכים ברחוב אני מלאת גאווה על המשפחה הגדולה שיש לי. אני חושבת שזה קידוש ה' וגם מעודד אחרים לגדל משפחה גדולה כמונו.

האחים הגדולים ממך אומרים לך מה לעשות?
#בתלמשפחה:

כןן לפעמים זה טוב שנותנים עצות לפעמים זה מעצבן ממש כי את לא רוצה 10 הורים את רוצה 2

חירות:

כן. נושא רגיש

מותק:

לא.. אני השניה. אם כבר אני זו שאומרת לאחיי ואחיותיי הקטנים.

מה הדבר שהכי מרגש אותך במשפחה שלך?
#בתלמשפחה:

החיבור בין אחים לא משנה הגיל יש ילד בן 5 שאוהב את אח שלו בן 18 הגיל לא משנה לא מוריד את אהבה שיש ביניהם כי הם אחים בדם. גם מרגש אותי בזמנים קשים שכל המשפחה נמצאת שם מאוחדת למצוא פתרון…

חירות:

מרגישים מצוקה כלכלית בגלל כמות הנפשות?
#בתלמשפחה:

לא מצוקה ב״ה כלכלית לא חסר לנו אבל לפעמים בא לי דבר שהוא לא בסיסי אני מחכה אם הרצון ההוא כי אני יודעת שזה לא פר לבקש דבר כזה יקר להורים שלי כי הם צריכים לממן 11 נפשות אז המיותר הולך למקום שני זה לא אומר שחסר לי דבר ח״ו פשוט הפלוס לא תמיד אפשרי…

חירות:

לא מתערבת בזה אני בכל מקרה לא אבין כלום. אבל לא, לא מרגישים מצוקה ב"ה.

מותק:

לא. כשקונים אוכל וכדומה, מובן שלא קונים את כל סוגי השוקולדים ודגני הבוקר אלא אריזות גדולות שמתאימות ומספיקות לכולם.

לצורך המחשה, חבילת גלילי נייר טואלט אוזלת תוך שבוע. כיכר לחם מספיקה לכריך אחד לכל ילד.. אלו הכמויות המדוברות.

בבגדים ודברים אחרים, מה שאני צריכה אני מקבלת מההורים שלי, תודה לה'. ומעבר לזה, גם דברים שאני רוצה. חוגים וההעשרה לשעות הפנאי, כל אחד מהילדים מקבל.

(אולי לקעמפים לא שלחו אותי, כי זה דיי מעיק כלכלית לשלוח כך וכך ילדים וילדות אבל הבנתן את הרעיון..)

את מחוברת לכל האחים והאחיות שלך? חושבת שבמשפחות קטנות יש סוג אחר של קשר בין האחים?
#בתלמשפחה:

אני מחוברת לכל אחד מהם לכל אחד חיבור שונה אחר, אבל קשר טוב אני כן חושבת שמשפחה קטנה יש קשר יותר קרוב לכל האחים. מה שלא קורה במשפחה גדולה אין לך קשר קרוב עם כל אחד ואחד

חירות:

מותק:

אני הכי מחוברת לקטנים, מקבלת מהם ונותנת להם המון אהבה. אלו שממש מתחתיי זה כבר משתנה בהתאם לתחומי עניין ועוד. תחומי עניין יוצרים שיחה משותפת וממילא חיבור. באופן כללי, אוהבת את כולם.

במשפחות קטנות יכול להיות קשר חזק יותר אבל גם יכול להיות חלש יותר. זה לא קשור בגודל.

איזה המלצות מהממלכה שלכם את יכולה לתרום לכל מי שרוצה גם בע"ה לנהל משפחה ברוכה?
#בתלמשפחה:

לשים מוזיקה בבית עושה אווירה כפית לתת מקום מיוחד לכל אחד מקום שזה רק שלו

חירות:

פשוט לאהוב. אה ו.. צחוקים זה תמיד טוב

מותק:

אהבתי את התיאור ממלכה. בדיוק כך.

ההמלצה שלי היא לשחרר. פשוט לגדל את הילדים באווירה משוחררת ושמחה. כן רוצה, לא רוצה. טעים לי לא טעים לי. פשוט לשחרר. כל אחד יודע מה טוב לו.

כשיש ילד אחד- ההורים רוצים לפעמים שהוא יגשים להם את כל החלומות ויהיה בדיוק לפי הספר. אז לא. להראות לילדים מהי הדרך הנכונה, אך בדברים שהם עניין של טעם אישי וההעדפות לא ללחוץ.

ילדים לא אמורים להיות במקום ההורים, במקומות בהם נכשלו.

שכל אחד יעשה מה שמרגיש לו נכון.

ספרי סיפור מצחיק שיכול לקרות רק במשפחה שלכם.
חירות:

מותק:

לא רק מורות קוראות בשם של האחיות הגדולות, גם אני כשאני רוצה לקרוא לאחת האחיות שלי אני עלולה להתבלבל ולהתחיל לקרוא: דני, חני, יוני, שני, מני.. בואי רגע ?. (בדויים כמובן)

שלא תטעו, זה לא כי אני לא זוכרת את השמות..

ולסיום

2) אה וסורי על המיליוני 😉 ו 🙂 למיניהם. זה מגיע לי בטבעי ניסיתי לעשות בלי, אבל לא יצא.