מריבה עם כתמים שנשארים לנצח

.
לפעמים יש מריבה,
שאת ממש רוצה לנצח.
את משתמשת בכל הכוח שיש לך,
ואפילו מעבר.
מדברת, צועקת,
וגם סוחפת איתך אחרות.
את כמעט מנצחת!
רוב הבנות איתך,
לאחרת יש ממש מעט,
והם סופגות ממך גם.
הן עוזבות את האחרת,
בורחות, מסתכלות מהצד,
או אפילו בוגדות ועוברות עליך.
ניצחת!!!
קבלת את משאלת ליבך!
אבל שחכת משהו אחד,
משהו חשוב.
"במלחמת אחים, המנצח תמיד מפסיד."
בסופו של דבר אנחנו אחיות.
בני אותו עם,
בנות אותו אבא.
שממש רוצה שהבנות שלו, יחזרו להיות מאוחדות.
שלא יריבו, ולא ישפילו אחת את השנייה,
שלא יהפכו אחת את השנייה לאפס,
ללא יוצלחות, ביישניות וחסרות יכולת
לפעמים עדיף פשוט לשחרר,
להגיד לשנייה שהיא צודקת והמשיך הלאה.
לא לסיים כל הזמן במריבה.
שמושכת איתה הפסדים, דמעות והרבה מחשבות וכעסים.
את בסוף תתחרטי על זה שלא עצרת בזמן,
שלא מנעת את זה ממך.
יש לך כוח בידיים לשנות את העתיד, את מה שיהיה אחר כך,
לסיים אותו טוב יותר.
על העתיד אנחנו שולטים, על העבר כבר לא.
העבר נשאר איך שהוא, לא משתנה.,
ולפעמים משאיר כתמים על העתיד
כתמים שלפעמים קשה מאוד לנקות.
ואפילו, לפעמים זה בלתי אפשרי,
הכתמים נשארים.
ולא נותנים להמשיך ולשכוח.