אני לא ילדה מהשוליים ואני אפילו די בסדר עם כולן. אבל אני מרגישה שאין לי חברות וכולן מתרחקות ממני. מישהי שדיברתי איתה על זה אמרה לי שזה ממש לא ככה, ואני כן בעניינים… למה אני מרגישה ככה?
———————————————–
קודם כל אני חייבת לומר לך שאני מתפעלת מהמודעות הגבוהה שיש לך. ההבנה הבסיסית שגם אם יש לך תחושות כאלה או אחרות, לא להישאר איתן ולהשלים איתן, לבדוק את עצמך אם את אובייקטיבית עם עצמך ואפילו למצוא חברה ולשוחח איתה על זה… זו רמת בגרות שאפילו לא כל המבוגרים מגיעים אליה.
לצאת מהבועה ולהביא את עצמך
את כותבת שאת מרגישה לא בעניינים וששיתפת חברה בחוויה הלא נעימה הזאת והיא ביטלה את התחושה שלך ונתנה לך להבין שזה הפיענוח שלך של המציאות ולא המציאות עצמה, התשובה שלה ממקדת אותך בעבודה שלך עם עצמך.
אני לא מכירה אותך וחסר לי קצת פרטים לענות על השאלה שלך בצורה מדויקת אם זאת, אכתוב לך כאן שני כיווני חשיבה, קחי אך ורק מה שמתאים לך, וכמובן שאני זמינה לכל שאלה שתעלה לך.
בד"כ אנשים בעלי מודעות גבוהה נוטים גם 'לחפור לעצמם', לפעמים יתר על המידה. שימי לב אולי באמת החברה שלך צודקת ורק את בלי לשים לב מפרשת את המציאות. הרגישות היא מעלה אבל לפעמים גם חיסרון. זה לפעמים יכול להיות כמו כדור שלג… לפרש את התגובה של החברה שלך בצורה של 'ריחוק' ואז בלי לשים לב להביע בעצמך ריחוק מהחברה הזו. כי חשת ממנה ריחוק וכדומה..
או לפעמים ישנם מצבים שאת זו שמחכה שיזמו איתך קשר ואם חברות לא יוזמות, את חשה כבר ללא חברות…אבל בעצם לא נסית להתקרב. אולי את זו שצריכה לתרגל את היוזמה החברתית מול החברות שלך. ליזום יותר, לשוחח. להעיז, ולגלות שהכל בסדר.
לקבל באהבה את מי שאת
יכול להיות שבאמת יש פער בין המקום שאת רוצה להיות בחברה לבין המציאות. יכול להיות שיש לך חברות, אבל לא מספיק כמו שאת רוצה. זה כואב, ואפשר להבין הפרשנות שלך לתגובות של החברות כנראה יותר מדי משפיעות על ה'ערך העצמי' שלך (אם הולך טוב עם החברות כמו שאני חולמת אני שווה ואם משהו קצת חורק או לא פורח אז משהו כבר לא בסדר איתך..)
כאן נכנסת העבודה הפנימית של ההבנה שיש בך נשמה אלוקית. משהו מיוחד ולא מוגבל. מעלות אלוקיות אינסופיות המאפשרות לך לעבוד ולהגיע למקום של השלמה עצמית. לאהוב את עצמך ללא תלות במה שהסביבה מגיבה לך כך או אחרת.
ו…קדימה…לעבודה!
כשנכנסות לך לראש מחשבות של "כמה לא מוצלחת אני כי אין לי חברות ו…כולן מתרחקות ממני.."
לאחר מבדק קצר שאין כאן מעשה שעשית שהרחיק את החברה (פגיעה, האשמה וכו' )
ולאחר תזכורת שכן יש לך, גם אם לא בדיוק כמו שאת רוצה
זה הזמן להחדיר לך לראש משפטים מהמקום האלוקי והבלתי מוגבל שיש בך.
משפטים כמו: הכל בסדר איתי. אני מוצלחת, טובה רגישה. זה שיש מישהי שכרגע לא רואה בי עניין…או לא נהנית בחברתי…זה בסדר! לא כולן צריכות להיות חברות שלי. ואני מסתדרת מצוין בלי 'להיות עטופה' עם המון חברות.
נכון, אני טיפוס שונה מאחרות…הכל בסדר…(אגב, לא מכירה מישהי שלא תרגיש שהיא משהו קצת אחר) לא כולן מתאימות לסגנון שלי…ויש כאלה שמחפשות סגנון אחר.. ואני לא שם..
לא קרה כלום! הקב"ה ברא אותי בדיוק כמו שאני וזו אני ואני אוהבת את עצמי כמו שאני! ואם הן לא מתחברות אליי(אם זה נכון ולא אשליה שלי) הכל בסדר. הן לא חייבות להתחבר אלי ואני לא חיבת להתחבר אליהן. הכל מדויק. ו…
אני עדיין שווה! והן עדיין בסדר!
כמובן, שחברה טובה זה נכס. ומקווה שיש לך אחת כזאת. גם אם לא – תחפשי אחת כזאת, ותשקיעי בה כי זו מתנה אמיתית
מעניין אותי לשמוע מה את חושבת על מה שכתבתי, אולי אם תצליחי ליישם את שתי הנקודות: מצד אחד להעיז יותר ומצד שני להרפות ולהבין שאת בסדר, יהיה לך קל יותר, בעז"ה.
בהצלחה!
איתך בדרך, סימה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
מזדהה לחלוטין!!
תודה על השאלה וכמובן על התשובה
תודה רבה על השאלה והתשובה הזדהיתי נוראות..