מצב צבירה, נושמת.

.
היא שואלת איך את מרגישה.
את לוקחת נשימה,
בודקת שאת חזקה,
והמילה 'בסדר' מופרחת.
היא לא מאמינה,
מכירה מקרוב…
מזכירה לך,
אין לי 'בסדר'…
פרוט למה לא!
הדמעות מטפסות,
הגרון נשנק.
את רועדת,
נזכרת באי שם…
מישהו שבאמת אכפת לו.
ואת רוצה לענות לה,
כי אולי במאה אחוז חשוב לה.
אבל הקול לא יוצא,
הדמעות חונקות.
את לא רוצה להתפרק,
מפחדת להיות הרועדת היחידה.
היא מסתכלת בעיניים,
אלו שנשמטות מהר.
המילים שרצות שם,
מרימות לך ת'עיניים.
את רואה מראה,
היא שולחת לך חיבוק.
ואת..
נושמת.