שאמור לבוא
ואז הוא בא
נשבעת
כשהאור נכבה
שוב מדמיינת
את הראש מתפצל
מתחלק
לאור וצל
הוא בא
כשכולם בורחים
בין התריסים
בחרכים
בלינג
וזה נסגר
צליל של מים
חלולים
הוא מתחמם
עובר שלבים
בקצב השינויים
זה מהיר
אכזר
ולא מובן
ואז
מתחילה לרחם
על המפלצת שבוכה
מלכודת מלוחה
והוא שוב
חוזר והולך
הענפים כבר קרסו
העלים
מזמן נשרו
נרמסו
על הפרות
אני לא מדברת
הלוואי שיהיו
אבל עכשיו
הגזע בסכנה
לפחות
מה שנשאר ממנו
מהפעם האחרונה
שהוא בא
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
ואוו ענק.
הכתיבה שלך מרתקת.
קראתי את השורה הראשונה. והשנייה. והשלישית. וכול שורה גרמה לי לקרוא את השורה הבאה.
הגזע אולי חבול וכאוב אבל זכרי שהכל תלוי בשורשים…
ואת כותבת יפההההה
אני מדי מזדהה ונדהמת ואוהבת את הכתיבה שלך בשביל להגיב.
אבל אני בכל זאת מגיבה, מגיע לך.
❤
תודה חיים
ממש הייתי צריכה את זה עכשיו..
וואווו זה מהמם.
אהבתי והתחברתי ממש!
קראתי את זה במין מנגינה קצבית כזו:)