תפריט
מכתב לחברתי הפגועה, ואליכן, שתעזרו לה
היי
רציתי לספר משו שלא נראה לי שקרה לאף אחת… ולא מאחלת לאף אחת…
יש לי, יותר נכון היתה לי, חברה טובה מאודד מכיתה א', אנחנו ביחד גרות אחת ליד השניה, הולכות יחד לחוגים, יוצאות יחד לקניות, בקיצור החברות הכי טובות שיששששש.
לפני חודש חברה שלי, נקרא לה לצורך העניין שיר, אמא שלה לא עלינו נפטרה…
באמת שהיה לי עצוב עליה כל כך, אני באמת אוהבת אותה ממש וקשה לי לראות אותה ככה…
אבל פתאום עכשיו אני קולטת את הסיטואציה שהיא נמצאת בה ומפחדת להתקרב אליה… לא יודעת, אולי זה יעשה לי עין הרע או משו….
נשמע מצחיק ומומצא, אבל זה האמת,
כואב לי עליה. עצוב לה. קשה לה, היא צריכה אותי אבל אני לא יודעת איך להסביר את זה, אני לא מסוגלת להתקרב אליה!!!!!
אתן בטח חושבות שאני חסרת רגש, ומה אני חושבת לעצמי שככה אני מתנהגת, אבל אתן לא עברתן את זה ואני לא מאחלת לכן את זה אז בבקשה אל תשפטו אותי, אני עוברת תקופה קשה, והחלטתי לפנות אליכן . בנות בגילי שלא מכירות אותי… שתבואו ותעזרו לי ותתנו לי רעיון מה אני יכולה לעשות? איך אני אמורה להתמודדד בצורה הכי נכונה???
שיר.
אני אוהבת אותך.
מאוד.
אני מצטערת שככה אני מתנהגת אלייך…
לא נעים לי באמת שלא.
אני מבינה שקשה לך. ואני עכשיו מעבירה את מכתבי התנחומים לבנות שפה.
תקראי את התגובות ותדעי שזה בא מממני.
פשוט קשה לי. אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
את תוכלי להבין אותי???
בתקווהההה….
אוהבת אותך מאוד ושולחת לך חיבוק אוהב
בר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
איזה מהממת שאת!!!!
תשלחי לה קישור לפוסט הזה!!!
וסתם שתדעי, זה דיי מובן שככה את מרגישה!
תחשבי על זה שמאוד קשה לשיר התקופה שהיא עוברת עכשיו, ובשביל לעשות לה טוב ואולי טיפה להקל עליה – היא זקוקה לך!
את החברה הכי טובה שלה ולכן את זאת שיכולה לתמוך בה בצורה הכי טובה שיש…
אז נכון, זה קשה, אבל אני מבינה שבאמת אכפת לך ממנה, אז תתגברי על הפחד הזה, את מסוגלת!!
אחרי זמן קצר את בכלל לא תביני ממה פחדת…
ברוב הפעמים, אדם שחווה מקרה מעין זה – מתבגר, מקבל תובנות על החיים ופשוט אפשר ללמוד ממנו הרבה!
גם את תרוויחי מזה!
בהצלחה אלופההה !!!
ואוווו זה באמת באמת קשה, אני לא שופטת אבל עכשיו זה התקופה שהיא הכי צריכה אותךך, ופה את מוכיחה שאת חברה טובה באמת, תתפללי לקסבה שיעזור לך ויכוון אותך, שישים לך את המילים שהכי טובות בשבילה, והכי טוב שתפני אליה ותשאלי אותה, אולי באמת זה קצט יפריע לה שתתקרבי אליה יותר מדי, אולי היא תרגיש שאת נדחפת למקומות רגישים, יכול להיות שהיא עוברת את התקופה ביחד עם המשפחה ויכול להיות שהיא מחפשת חברה טובה שתעבור איתה ביחד את התקופה
מאחלת לך המון הצלחה, ותמיד תזכרי שאם הקבה הביא אותך לכזה מקרה יש לך שם תפקיד, ויש לך את הכוחות לזה
נכון, שלוואן.
בר, את לא אמורה להרגיש מוזרה או רע עם עצמך. זה לגיטימי לחלוטין להרגיש ככה. גם המצב שאליו נקלעת הוא לא הכי רגיל ומקובל… כך שהתחושות שלך הגיוניות בהחלט.
את לא חייבת את זה, אבל אם תצליחי כן להיות קצת עם חברה שלך ולתת לה את הכתף שהיא בטח חייבת עכשיו – אני אהיה גאה בך 😉
אל תילחצי. תני לזמן לעשות את שלו ולהרגיע אותך. בטוחה שבסוף הקשר ביניכן יסתדר, אם הוא חשוב לכן.
זה ממש נורמלי להרגיש ככה!!
גם לי זה קרה.. שאמא של חברה טובה שלי נפטרה?
אני דווקא חושבת שבמצבים כאלה אי אפשר להגיד שהתנהגות אחת היא 'נורמלית' והתנהגות אחרת היא 'לא נורמלית'. כל אחד מתנהג לפי איך שהנפש שלו מרגישה ומוציא את זה החוצה באופן שונה.
לכן כנראה שההתנהגות שלך מביעה חשש שהמצב של חברה שלך ידביק גם אותך ח"ו. יש אנשים שמרגישים ככה..
אני לא מתיימרת להיות יועצת, ולכן קבלי את מה שאני אומרת לך בערבון מוגבל.
אבל לדעתי, יש גם חשש גדול מהתגובה של חברה שלך, הרי המצב שלה מאוד מאוד רגיש ואת לא בדיוק יודעת איך להתמודד מולו.
תנסי פעם אחת, שיחה אחת לעומק עם חברה שלך, זה לא חייב להיות בבית. אפשר לצאת להליכה או סתם לאכול משהו קטן בחוץ. שבי איתה בשקט ותדברי איתה על הכל הכל הכל. לאנשים במצב כזה יש המון מה לשפוך ולהוציא מהלב וזה לפעמים חסום. צריך מישהי אחת עם קצת אכפתיות, סבלנות ורגישות שתוכל לשפוך איתה את כל הכאב.
אחרי שיחה אחת כזאת, יהיה לך הרבה יותר קל לראות איפה הדברים עומדים. אולי הפחד יעלם לגמרי ותתמלאי ברצון לעזור לה? אולי תרגישי שזה גדול עליך ואת עוד יותר מפחדת ואת צריכה להביא מישהי מבחוץ שתעזור?
תנסי פעם אחת, וזה יכוון אותך יותר
המון בהצלחה..
את מדהימה❤איתך..
אז אני יכולה לכתוב גם תגובה כמו "מדהימה, טבעי לגמרי שולחת לך חיבוק.." או משהו כזה אבל וואלה לא.
אם את חברה אמיתית את תתגברי על הרגש הזה. את תשלטי בו לטובת החברה שלך. לא שופטת ולא אומרת לך מה לעשות. אני אומרת שעכשיו, נמדדת החברות שלך. את חברה אמיתית או לא? את מתגברת על הרגשות שלך בשביל חברה שלך או לא?
זו חברות. תקחי נשימה ותעשי את זה
זה טבעי קשה להתקרב לכאב… קשה לנו לפעמים לדעת איך עלינו להתמודד ולעזור לי לפגוע באדם מתמודד
בטח עם כזו התמודדות קשה!!
היי בר.
כיתומה היה לי מאוד מעניין לקרוא את הפוסט שלך…
נתת הצצה אל הצד השני, הרגיל והבריא שחווה אותנו מהצד שלו…
ההרגשה שלך מאוד לגיטימית והגיונית. אנשים נוטים להתקרב \ להתרחק בתקופה הזאת מהפחד לגרום צער לשני.
את כותבת שמצד אחד את חוששת מלהתקרב אליה מחשש שגם את תדבקי ב'תסמונת היתמות' אבל תרשי לי לשאול אותך, מאיפה זה מגיע? זה מחשבה מהשכל או רגש מהלב? מהמוח מגיעים הדברים הנכונים.. ויש מצב שזה סתם היצר הרע והוא מנסה למנוע ממך להמשיך להיות חברה של שיר…
וסתם שתדעי שגם אני חוששת מלהתקרב ליתומות חדשות ולפתוח איתן בשיחה. זה קורה אחרי כמה דקות של מאבקים פנימיים ואז הטוב מנצח ואני ניגשת לחברה ומדברת איתה על החיים…
מי שרגיש לרגשותיו של האחר, יהיה לו מורכב לנהל שיח שרמת העדינות שלו גבוהה, והיכולת לפגוע בשני גבוהה עוד יותר.
לדעתי, זה שקשה לך לפתוח איתה בשיחה זה בגלל שאת חוששת מלפגוע בה. אז תרשי לי לומר לך, שעם כל הרגישות שיש לך כלפיה והאכפתיות, את בכלל לא אמורה לחשוש שתפגעי בה! ותדעי לך, שבשלב הזה שהיא נמצאת בו, זה שלב מאוד קריטי! המשפחה מתאוששת מכל המצב הכואב הזה וכל אחד צריך תמיכה.. הסביבה הם האנשים שבאמת יכולים לעזור. אני ממש ממליצה לך להתגבר על החשש הזה ולהמשיך להיות חברה שלה.
יש לי חברות ממש טובות ותאמיני לי שאף אחת מהן לא בורחת כשאני מתבדחת שחורות או משתפת על החיים שלי… הן פשוט התרגלו, ובעז"ה גם את.
בעצם, אין למה להתרגל. הגאולה בפתח:)
מעניין אותי לדעת מה את אומרת על ה שכתבתי וכן אשמח אם תשתפי בפוסט נוסף, מה עשית \ מה היה בסוף…
בהצלחה בר נשמה ותדעי שיש לך הרבה מאוד כוח!!!