מעורסלת

והשליטה בידיי
פעם
חשבתי
לעצמי דמיינתי
שהעולם כדור
בידי
לי השליטה
ואצלי החלטה
מתי לעצור
במה לבחור
להיכן להגיע
ואין מי שיפריע
לקטוף כוכבים
לקבוע מהלכים
לחוקק חוקים
למתוח חוטים
יום כהה אחד, ואולי דווקא שניים?!
בשעת דמדומים של בין הערביים
בחיים שלי צבעים של שקיעה
שמש מאחורי עננים התחבאה
השחקנים במגרש לא שמעו לכללים
אבדתי שליטה וכמעט שברתי כלים
איך יכול להיות??!
שחושך ולא נדלקות נברשות?
הרי יש לי רצונות
והרים של החלטות
יעדים ומטרות…
??????!!!!!!!!!!!!!!!

לאט, לאט
בשקט, בלאט
נבטה בי הבנה חדשה
פשוטה, אך מרעישה
מישהו אחר מושך בחוטים
לא אני מנהלת את הענינים
בידו התכלית
והוא המחליט
איך, מתי, כמה, לאן
מה בדיוק יקרה כאן
ברצותו מקצר וברצותו מאריך
והוא שקובע את התאריך
ברצותו מביא עלינו וירוס קטון
חוסר אונים לפרופסור נבון
מזכיר ומבהיר
לי, לך, לכולם
כי הכול בשליטה
של בורא העולם
אפשר להרפות
לשחרר המושכות
כמה טוב
כך לחיות
בידיים טובות
של אבא להיות
זה טוב,
מאד.