קשה לי לפרוק
שוכבת במיטה
לא מצליחה להרדם. כמה זמן כבר כך?
שעוני הנאמן מודיע שקרוב ל3 שעות.
המחשבות מפוצצות
את הראש
לא נותנות לו מנוח.
מרגישה כ"כ קטנה
וחסרת ידע.
מה קורה פה בעולם הזה? ולמה רק עכשיו
גיליתי
המציאות החדשה שלפני נגלתה מאכזבת וכה מעורערת
אין לי שום שליטה במה שקורה ויקרה כאן בעולם.
"מפנימה" למרות שקשה, משתדלת להתרסק בשקט
אם תראי אותי עוד רגע,
לא תדעי מה מתחולל בליבי פנימה.
לובשת שק שיסתיר את הדמעות מהלילה,
שאפאחד לא ידע וינסה להכנס לתוכי
יבקש לגלות את מצפוני נפשי
כי אני יודעת,
קשה לי לפרוק ולהוציא החוצה
יודעת שדמעות תפרוצנה
ואז השק שלבשתי בבוקר, יבקע ויעלם מעל פני
ולזאת לא אהיה מוכנה לעולם.
לא יודעת איך מצליחים למצוא את מי שמסוגל לשמוע, להכיל, להבין ולתת תחושה של שווה בין שווים.
יקח זמן להכין את הנוסחה המתאימה
אבל עד אז
אשתדל למזער את החבטות, לחשוב ולהתמקד בהן כמה שפחות
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
הזדהות!!
לא בהכל ממש, אבל בגדול כן.
את כותבת מאוד יפה, מאוד מאוד.
נשמה, עד לפני שנה הזדהתי לגמרי עם התחושות האלה אבל מאז שפניתי לקבל עזרה אני במצב אחר לגמרי!!
אל תתביישי לפנות לטיפול! זה רק יעשה לך טוב והתחושות האלה יעלמו!!
אינלי מילים לתאר לך עד כמה טיפול פשוט עוזר.. בהצלחה ושולחת לך חיבוק ♥️
העלית לי דמעות מרוב שזה נגע בי במקום אישי… נדהמתי…
שתי נקודות:
1. בקשר לנדודי שינה מרוב מחשבות: אני לגמרי ככה. קטע כזה של גיל ההתבגרות, אני מניחה (אמנם לא לכולם). דברים שעוזרים: שגרה של פעילות ספורטיבית כמו שחייה וטיולים.
2. בקשר להבנה מחודשת של המציאות בצורה כואבת: קרה לי לפני כמה חודשים שהרגשתי את האמון שלי בבני אדם מתרסק. נעלם. הייתי כמה ימים בדיכאון ואז המצב פשוט השתפר. הסוד שלי לזה: לדבר עם ה', וגם לפגוש עוד אנשים (למקרה הספציפי שקרה לי) כי יש לטבע האדם נטייה להכליל.
בהצלחה!!!
שמתי לב שלא התייחסתי לנקודה המרכזית (נו באמת!) שקשה לך לפרוק. אני חושבת שהפיתרון הוא למצוא את האדם המתאים.
בתור התחלה, או לפתרון זמני: תכתבי. תכתבי! את יכולה לכתוב ספציפית על מה שמפריע לך, ואת יכולה לכתוב סתם סיפור או שיר – גם זה משחרר את הנפש. את יכולה להראות למישהו את מה שכתבת, ואת יכולה להשאיר את זה פרטי. שתי האפשרויות מעולות!
התחברתי ואהבתי מאוד את שתי התגובות שלך, כוכב הצפון.
מאמינה שכנראה יש לך פה עוד שמות באתר, אבל פליז תכתבי עם השם הזה יותר, שאדע לעקוב ?
וואו, תודה רבה לך! אני אוהבת את האנונימיות אז אמשיך להחליף שמות מפעם לפעם, מצטערת, אבל ממש שימחת אותי!
וואו,
כמה כאב היה שזור במילים שלך,
את כותבת מיוחד ממש !!
שולחת לך חיבוק גדוללל
אמאאאא!
אני כל כך מזדהה שבא לי לבכות!!!!
מזל שלי שיש לי חברה מהממת אחת שמכירה אותי ממש ועוזרת לי..
מקווה בשבילך שתמצאי אחת כזו!!❤️
לכתוב לכתוב כתוב
להוציא את נמחשבות על הכתב
לשפוך אותם עם כל הציניות והכאב
אומרת ממש ממקום של נסיון שעד לפני קצת זמן ככ הייתי ככה
אצורת,עצורת רגשות
והכתיבה הרפתה
וריפאה
בהצלחה נשמה טובה
מחכה לפוסט שלך, הפעם פוסט עם תקווה ושמחה על מציאת הרוגע וכו:)
אוייש, ממש מזדהה איתך..
אני דיי הייתי במקום כמוך, לא ידעתי את מי לשתף, ו.. בסוף זה הגיע ממקום ממש לא צפוי, שלא חשבתי עליו בכלל!
מקווה מאוד שתמצאי כמה שיותר מהר מישהי שאת יכולה לסמוך עליה ולשתף אותה, הרבה שליחים למקום;)
תמרקרי לך את זה במוח- חובהה חובה חובה לשתף ולספר למישהי, ולא להשאיר את הכל לעצמך, לבד.
איך אומר המשפט הידוע? – הלב הוא לא מחסן..
איתך❣
גאדדד זה אנייי
וואי! אני אומנם כן משתפת אחרים במה שאני מרגישה או חושבת (לרוב) אבל בתקופה האחרונה כמעט כל לילה לא מצליחהה להרדם ובוכה , אני פשוט מפחדת, מהחוסר ודאות, מהמוות…
את מדהימה. מזדהה איתך. בתור אחת שקשה לה להרדם בלילה..
וואי איזה חמודה!!! ממש מזדהה כל הכבוד שאת משתפת!!