מה שרואים מכאן… /1
לתלמידתי היקרה:
בשבועות האחרונים אני חושבת עלייך רבות.
זוכרת אותך עם צמה על הגב, יושבת בשולחן הצדדי מאחור. שקטה, מנומסת, אומרת תמיד תודה בקול עדין ומבויש.
עברו השנים.
את עברת מורות רבות, אני עברתי תלמידות רבות מאוד….
ואז שמעתי ממישהי ששמעה ממישהי ששמעה ממישהי…..
והבנתי שבחרת ללכת בדרך אחרת.
השיעורים שלימדתי על בחירה חופשית צפים לנגד עייני, בטח גם לך הם ואחרים חלפו לפני ואחרי שעשית את בחירתך.
והרגשתי כאב…
כאב שמלווה אותי כל יום.
לא כאב על הבחירה שעשית.
כואב לי על מה שחווית. על הרגעים שהובילו אותך עד להחלטה הזו ואולי ממשיכים ללוות אותך עדיין.
ומאותו הרגע התחלתי לברר ולהתעניין ושמעתי על עוד ועוד מקרים כשמאחוריהם עומד כאב של שנים. כאב של נשמות שסבלו. של בנות שעברו חוויות כואבות ששינו את חייהן.
שנים של סבל, של התעלמות ובדידות, של מצוקה חברתית, מצוקה רגשית, התמודדות במשפחה, מחשבות ולבטים.
כשלא היתה דמות אחת משמעותית איתה אפשר היה לפרוק ולחלוק ולשתף, להשתתף ולתת אמון.
על פגיעה באמון.
וחשבתי עלייך.. ועל עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת.
ושאולי….
אולי יכולתי לעשות עוד משהו אחד. עוד מילה אחת. עוד התעניינות.
עוד שיחה אישית, פתק, מחמאה.
כי אולי מה שהיה לא היה מספיק.
או אם היה מספיק, אולי היה צריך להמשיך גם כשכבר המשכת הלאה.
כי הדבר שכואב לי זה שכאב לך (אולי עדיין כואב)
רציתי שתדעי שאכפת לי ממך! בטח כשהייתי מורה שלך אבל גם כיום.
ממך ומכל תלמידה באשר היא.
והלוואי שהיום טוב לך ושאת מאושרת!
ממני,
מורה שאכפת לה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
28 תגובות
חברה מהכיתה עזבה השנה ומסתבר שירדה מהדרך.
לא היה לי ככ קשר איתה אבל דוקא לפני שעזבה היה קצת קשר. חושבת עליה הרבה וזה כואב
יאו איזה מורה נדירה אני בוכה
את באמת מורה מהממת.
אבל אולי היא עזבה פשוט כי היא החליטה שהיא רוצה משו אחר? נכון זה קצת כאב, אבל אולי זה מה שהכי טוב לה?
כולם עושים מזה עסק כזה. תרגעו, היא לא התאבדה. היא בחרה בחיים שונים.
אבל זה משהו שרק נראה לה טוב.
אז מה אם זה נראה לה. זה טוב לה.
זהו בדיוק, זה לא טוב אמיתי, זה טוב שנגמר באיזה-שהוא-שלב, הוא לא נצחי. הטוב הזה יתפוגג ויתפוצץ יום אחד בבום כואב מאוד.
אז למה לא לעצור את זה לפני..?
מאיפה לך שהטוב הזה יתפוצץ? פשוט גדלת במקום שאומר אנחנו הכי טובים ומי שלא נמצא איפה שאנחנו לא יהיה לו טוב וגם אם יהיה לו הוא יתפוצץ .. יש הרבה אנשים שזה לא יתפוצץ להם ובכלל, לא היית במקום הזה באמת ..
כי אי אפשר לעצור את זה לפני. אי אפשר.
שטערני את לא מכירה את נקודה לפי מה שהבנתי, ככה שאת לא יכולה לדעת אם היא הייתה או לא.
וכן אני מאמינה שהוא התפוצץ בסוף. ואם לא, חבל.
(איך אני סותרת את עצמי)
אני לא מכירה את נקודה, אבל מי שאומר שכל מי שלא נמצא בדרך של חבד הטוב מתפוצץ לו הוא לא היה באמת בדרכים אחרות, אולי טעם מהם, לא היה בהם ממש. וזה לא יפה בעיני לאמר את זה. זה הטוב שלך ושל אנשים אחרים. יש עוד טוב חוץ מזה וצריך לדעת את זה ולהכיל את זה.
אני לא חב"דניקית, ואני לא ארחיב בזה שלא גדלתי שם מעולם, כי זה באמת לא משנה.
כתבתי שהוא יתפוצץ בבום כואב, כי פשוט אני מקווה שהוא יתפוצץ בבום כואב מאשר שיחיו איתו כל החיים, בטוב שהוא שקר ולא טוב בכלל. אני לא הייתי רוצה לדעת שאני חיה את כל החיים שלי בלהעביר את הזמן שלי.
ואני *לא* חושבת שזה נכון נכון שאגיד – ש"אני אומרת" שיש טוב אחד שהוא אמיתי ונצחי, כי הדבר היחידי שאני מכירה. בגלל שזה ממש לא הדרך היחידה שאני מכירה עוד הרבה ובאמת שאני יכולה לומר שחייתי הרבה מהם, גם אם לא את כולם.
וזה לא משהו שזו דעה אישית שלי ורק אני אומרת אותה, (אם זו הייתה דעה אישית שלי לא הייתי כל כך בטוחה בה) זה לא אני אומרת, זה גדולים ממני אומרים וזה גם מי שברא את כל העולם העוצמתי הזה אומר את זה.
לכל אחת יש בחירה באיזה דרך לבחור, אבל אין בחירה לבחור איזה דרך היא אמיתית, כי כזו יש רק אחת.
אבל צריך לזכור שבתוך האמת הזו יש הרבה דעות, משהו כמו 70 פנים;) ובהם באמת יש המוני סוגים של טוב, מאות מליוני.
ואני לא בטוחה שאנחנו מתכוונת לאותה "דרך אחרת", אני מתכוונת לדרך שנוגדת את הדרך היהודית, לא דרך שנוגדת את חב"ד, או זרם דתי אחר.
אין לי שום בעיה עם התגובה שכתבת, זכותך להגיב מה שאת רוצה, ואני שמחה שהגבת את דעתך. אבל תזכרי בבקשה שאין לך דרך לקבוע עובדות עלי על סמך תגובה קצרה שלי:)
אוקי סליחה, חשבתי שאת מדברת על זרמים בתוך היהדות וכאחת שגדלה בתוך חבד אומרת את זה..
אני מסכימה איתך, כדי לחיות באמת צריכים לחיות לפי התורה.
מאחלת לה את כל הטוב שבעולם.
(וששום דבר לא יתפוצץ…)
שיהיה לה טוב במקום שהיא בחרה בו
לא כאב על הבחירה שעשית.
כואב לי על מה שחווית. על הרגעים שהובילו אותך עד להחלטה הזו ואולי ממשיכים ללוות אותך עדיין.
ומאותו הרגע התחלתי לברר ולהתעניין ושמעתי על עוד ועוד מקרים כשמאחוריהם עומד כאב של שנים. כאב של נשמות שסבלו. של בנות שעברו חוויות כואבות ששינו את חייהן.
שנים של סבל, של התעלמות ובדידות, של מצוקה חברתית, מצוקה רגשית, התמודדות במשפחה, מחשבות ולבטים.
כשלא היתה דמות אחת משמעותית איתה אפשר היה לפרוק ולחלוק ולשתף, להשתתף ולתת אמון.
על פגיעה באמון.
השאלה כאן היא איזה חיים שונים.
ובאמת הכל בחירה חופשית של האדם, אבל יש אנשים שרוצים שיהיה לנו טוב. אף אחד לא מחפש להרע לנו.
אמאלההה איזה מורה נדירההההההההההההההההה אני פשוט בוכהההה
נגעת לי בדיוק בנקודה הרגישההה כל כך עצובבב כדאי להראות לכל המורות בבתי ספררר
את מדהימה.
תאמינו לי, ברגע שהצוות יבין שיש לנו חיים חוץ מלימודים, ויתחילו לדבר איתנו יותר על החיים, הכל יהיה הרבה יותר טוב.
חבל.
אני איתך.
וואו
צודקת באלףףףףף אחוזזזזזזזז!!!
וואו מטורףףף
אני כותבת סיפור על בחור שעזב את הדרך וזה ישר מתחבר לי…
מורה פשוט מדהימה
אין מילים
כמובן שמילים (של מורות) יכולים לגרום לחזור בחזרה. אבל אני לא בטוחה שהם יכולים לעצור מלכתחילה.
זה נראה לי בעיקר החברה… כשמתחברים למשהו לא טוב אז קשה לעצור אתזה
אוהבת את זה!!
מורות שאכפת להם
ובלוגים שלהם
שיהיה בהצלחה
כהתחלה נראה מקסים?
גם אני!
יש דברים שיותר חשטבים מלימודים
אמאאאאאאאאאא
בחיים לא הכרתי מורה שכל כך אכפת לה!!!
את נדירההה!!!
שירבו מורות כמוך!!!
הלוואי שכל המורות היו כמוך ??
לדעתי את מדהימה, לא רק בגלל שאת חושבת על התלמידות שלך או עצובה בשבילהן
את מדהימה, לדעתי, בעיקר ולראשונה בגלל שאת מוכנה להישיר מבט לעצמך ולשאול "האם באמת עשיתי כל מה שאפשר?"
כי מהחיים שלי, מורות שיודעות לעשות את זה, הן נדירות ביותר.
אז – מה אני יגיד לך, בראבו.
❤
די..
את מורה מהממת, שתדעי. נגעת לי בלב.
את מורה מדהימההההה
זה מדהים לראות שזו המחשבה שלך! שככה איכפת לך!!
לצערנו רוב המורות מגיעות ללמד, לקבל משכורת וללכת, לא לשים לב לנשמה שיושבת מולך וצועקת שהיא צריכה עזרה. וזה ממש עצוב!
לפני מבחנים, לימודים, בגרויות.. צריך ללמד את התלמידים להיות בני אדם! לחזק את האמונה שלנו בבורא עולם, התנהגות ודרך ארץ.
וזה חייב להיות לפני לימודים!! אבל מה לעשות שרוב המורות כבר לא מעניין אותן?
הלוואי שכל המורות היו כמוךך!