אני צריכה לציין לכן עוד עובדה חשובה על YaYa: היא חננהלה חסרת תקנה.
חננה כזאת שאוהבת את כל המורות וכל המורות אוהבות אותה. האחת שכל החופש חופרת במוח של חברות שלה שהיא רוצה לחזור ללימודים. זאתי שתמיד תדע את כללל החומר למבחן (אלא אם כן היא לא ידעה שיש מבחן עד הרגע בו המורה נכנסה לכיתה, אבל תאמת גם במקרה כזה היא תסתדר). חננהלה שעל השיעור ספרות הראשון כבר צברה 2 כוכביות (נקודות זכות😜) ביומן של המורה לספרות (היא גם יודעת שזה מנהג של מורות עד כתה ד’, אבל מנעשה שהמורה החליטה לעורר נהלים ישנים🤷♀️),
בקיצור- ילדה טובה. בכורה או לא?
אבל מנעשה שלפעמים יש מקרים קיצוניים ויוצאי דופן כמו מחנכת מהממת שמוציאה מYaYa החננה את הצדדים הפחות חננים…
בקיצור, אז היום על הרגע שנכנסתי לכיתה (באיחור קל, יש לציין.) המחנכת האהובה, גב’ בלונדה תקעה בי כמה מבטים ומשפטים לא נחמדים. ובכלל גם עלה לי קצת רף החרדה בגלל היסודי שלי שדי השתלט לנו על המבנה כי הם בקרוונים ואין להם מקלט. אז בסמינר שלנו נמצאות אחותי(גיו), כל החניכות שלי, וכללל המורות שלי מהיסודי. דמיינו את זה. פתאום כל המורות שלכן מהיסודי מסתובבות לכן בין הרגליים… חרדה.
אז אחרי הבוקר הנחמד הזה, עם 2 שיעורים ברצף של בלונדה, היא אמרה עוד משפט מורתי חמוד כמו ”אני חושבת ששכחתן שאנחנו בשיעור” אז ממש ממש רציתי לומר לאליש ש”בכלל היא שכחה שאנחנו בשיעור אז חייב לדבר” אבל התאפקתי חזק חזק לא להגיד לה ורק הסתכלתייי עליההה
אבל שומו שמיים איך העזתי להסתכל על אליש באמצע השיעור
בלונדה הסתכלה עלי במבט כזה חמור סבר.
לא סתם חמור, חמור סבר. (אימוש אמרה שהסבר לא מוסיף לרמת החומרה, אמרתי לה שזה כן מוסיף לרמת המורתיות שזה חד משמעית מוסיף לרמת החומרה)
והיא הייתה 10 ס"מ ממני עם מבט כזה חמור סבר (הפרצופים שלה- אם פרצופים היו יכולים להרוג היינו כולנו מתות מזמןןן) ואני לא רגילה לחטוף מבטים חמורי סבר ממורות חמורות סבר במיוחד לא כשהן בתוך המרחב האישי שלי 10 ס"מ מהפרצוף שלי (כי ברור שYaYa יושבת מקדימה…) אז פשוט התחלתי לצחוק בטעותתת
מבטיחה שלא התכוונתי לצחוק זה פשוט יצא לי במקום בכי.
והיא ממשיכה להסתכל עלי במבט הזה החמור סבר בתוך המרחב האישי שלי ואני לא מצליחה להפסיק לצחוק ולבכות וכשאליש לידי גם נחנקת מצחוק ומאחורי יאכנוש ובטטה עוד שניה נופלות על הרצפה היא קולטת שמעגל הצחוק רק מתרחב אז כדאי לה להפסיק את הפרצוף חמור הסבר שמשומה מצחיק את כל הכיתה. אז היא אומרת משו כמו ”פיקודי ה’ משמחים” (זה היה שיעור תורה) בשביל להדגיש את הסבר רב המורתיות שלה והמשיכה ללמד.
קיצר אחרי 3 שיעורים כאלה שהיא תוקעת בנו מבטים קוטלים ומרצה לנו על זה שאנחנו מכורות לאוכל כמו פגיה כל היום צריכות לאכול ולשתות ואולי צריך להכניס לנו זונדה, וידעתי שמחכה לנו עוד שיעור שלה וגם עוד אחד חוצב להבות של המנהלת והרגשתי שרק לחשוב על זה עושה לי בחילה,
בטטה (אולי יום אחד אני עוד אספר לכן את הסיפור של השם שלה) אומרת לי שהיא מ-ש-ת-ח-ר-ר-ת.
ואני יודעת שזה לא יפה לקנא, אבל זה הרגש היחיד שעלה לי באותו רגע.
ואמרתי לה ”אני באה איתךךךך” כי ברור שזה מה שצריך לומר כשחברה משתחררת
והיא אמרה ”בואי”.
לרגע התבלבלתי ואז היא אמרה ”נו, תקחי את התיק שלך ובואי”
אז לקחתי את התיק, אמרתי לאליש וליאכנוש שיגידו למורה שגם אני השתחררתי.
ירדתי לאט לאט כשליבי הולם בחוזקה (הרי אני חננהלה טאטאלה ולא מתאים לי לעשות דברים כאלו) אני מגלה שאין כל בעיה לברוח בגלל הבלגן ששרר עקב השתלטות היסודי שלי על מבנה הסמינר שלנו.
אנחנו מגיעות לשער והמנהלת מהיסודי פותחת לנו את השער בחיוך רחב תוך שהיא שואלת את בטטה בטון רב רגש ונחת ”מתי גבהת ככה??” (קצת נעלבתי… מה, אני לא גבהתי?? לא. לא גבהתי.)
וככה תוך שניה אני מוצאת את עצמי מחוץ לשערי הסמינר שתי שיעורים תמימים לפני שהייתי אמורה להיות שם!! ואני לא מאמינה! איך הגעתי לדרגות כאלו???
אנחנו מגיעות לבית של בטטה ו-אזעקה!!!
יש לי כישרון כזה להפסיד את כל האקשן. תמיד.
עד שיש שיעור שיש כיף ואקשן ובלגן במיוחד באמצע שיעור חוצב להבות של המנהלת ולא לומדים…
אבל בעצם אולי זה כן היה שווה את זה כי אחר כך הפסדתי שיעור של בלונדההה. אבל בעצם נראלי השתחררו לפני השיעור הזה אז…
אולי אני צריכה ללמוד משו לפעם הבאה…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
הבטחתי להקדיש לך תגובה חמודה בהקדשה אישית וכו', איכשהו לא הספקתי לעשות את זה על הפוסט הקודם וכבר צריך לגלול בשבילו במאה פוסטים וזה קצת ארוך מדי בשביל הממ רוב המתבגרות, בקיצור, אני אגיב לך כבר בפרק השני וזהו. להלן – כאן.
אז קודם כל, ברכותיי על הבלוג החדש! נחמד לנו שהחלטת להעלות את זה באופן מסודר(:
ודבר שני, הכתיבה שלך חמודה ומצחיקה בהחלט(:
ודבר שלישי, אני דורשת שתעלי לכאן גם את פענוח השמות של שיבושי בייבוש בע"מ! איך כולנו נוכל להרדם בלילה?
בטח את מעריצה אותה מינימום כמו את שואפת לשלמות
אחרת איך הקדשת לה תגובה??
תזהרי ששואפת לא תקנאאא
יאוון אימאל'ה את כותבת….נדיר!!!
יאוו איך שהזדהיתי איתך!!!
אלופהה שכמוךךך!!!!
פליזז!!! תוצאי עוד פוסטים כאלוו!!!
יאיאאאאאא
את כותבת מצחיק ושנון,
אני יושבת מול המחשב וקוראת עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם וכל פעם צוחקת מחדש.
כל אחת "זוכה" במחנכת כזו לפחות פעם בחיים, אבל כשחושבים על זה שניה – עדיף מחנכת כזו שבלי לשים לב ובתמימות וכעס יתר יוצרת צחוק ואווירה טובה ( בין הבנות { בהפסקה} כמובן) ממחנכת יבשנית שכל מה שהיא עושה בחיים זה להרדים את כולם.
המלצה חמה💕 תשגעו לה ת'שכל ותהנו של החיים! היא לא תבין מאיפה זה נפל עליה ( כי בסך הכל היא אמורה להיות מורה קשוחה:)
אמאלהההה רק אני צחקתי בקול???😂😂😂
טובה שאת!!
ומניסיון נסיוני – לא שווה להבריז 🙂
(ורק שיהיה לכן ברור, לא, אני ממש לא מתכוונת להיות מורה אני פשוט תלמידה חמודה שחוותה זאת על בשרה 🙂 והיא רוצה בטובתכן האישית בלבד!!)
משיח נאו!!
איזה באסההה עד שהעזת לעשות משהווו 🤣🤣🤣
חחח הזדהות חמורה עם החנניות 😂 לי ברוך השם זה התמגר לפני כמה שנים…
את חמודה ברמות, חייכתי כל משך הקריאה, כותבת מהמםם!
ולגבי האזעקה גמלנו קרה. באסה. רק נגמרו הלימודים ואז.
מחכה לעוד פרקים!