מיומנה של…

היי כולם! אני מתכננת בעז"ה לשלוח מדי פעם קטע "מיומנה של" כשכל קטע עוסק בצדדי אישיות שונים. אשמח אם תגיבו אם אהבתן והתחברתן:*

מיומנה של ביישנית
מאז ומתמיד היא הייתה הילדה השקטה, הטובה. זאת שתענה בנימוס על כל שאלה ואת הלחי תקדיש בלי מילה לצביטה.
ככה היא, ככה נולדה.
בגן היא ברחה לפינה, משאירה את הגדולים ממנה בזירה. וכשרצתה לטעום את טעם הסוד, אותו ממתיקים חבריה בחיל ורעדה, הלכה לאימה, שהסכימה להקדיש לה נשיקה.
כך עברו הימים, חלפו ירחים, היא בגרה, הגיעה לכיתה, שם סוף סוף מצאה את מקומה והחלה בתהליך הפריחה. את מקומה היא הבריגה במרכז הכיתה, שנינותה הקנתה לה מקום בחברה, ומה שקנה את לב המורה היו דווקא העדינות והיראה.
ובכל מפגש עם בת גילה, היא הסתדרה ללא בעיה. את 'קנה לך חבר' הילדים מקיימים יותר מכל. ברגע שמצאו אחד כזה – לא יעזבו אותו יותר.
את הבושה היא חשבה שהשאירה מאחור, את החוסר ביטחון כנראה נטשה בין דפי העבר.
בסדר.
קורה שטועים.
מסתבר שאופי לא משתנה. ההבנה הזו תקעה לה חץ בלב. הקושי התמידי לגשת לאנשים ולהתחיל בשיחה ילווה אותה לעד, ההיסוס לצד החלטותיה גם הוא ישאר.
ואם היא תרצה להכיר, לדבר או סתם לשאול שאלה, בכל פעם מחדש היא תצטרך לאזור אומץ, ולהחליט החלטה נחושה אחרי שהשתפנה. ולגשת כך לשיחה.
ואותה גברת נחמדה מאוד תרצה לשמוע אם יש עוד כמותה