מי יותר מחכה לחופש

חופשששש.. חופשש ארוך וגדול… וואו כמה חיכינו לו! ויש לו ריח משכר של ים וגלים.. של שחרור ממבחנים מלחיצים ומטלות משעממות ושל עוד מלאא דברים שחלמתי וחיכיתי לעשות סוף-סוף בחופש הזה.. הגדול.

ת'אמת, לא יודעת מי יותר.. המורה או התלמידות.. בכל פעם, בשבועות האחרונים של השנה, כשכבר כלו כל הקיצים וגם עוד כמה עניינים… והמורות משרכות רגליהם לכיתה עייפה.. מנומנמת או במקרה הפחות טוב.. סוערת, מבולגנת ותוססת כמעט כמו בקבוק קוקה קולה קר והרגליים של ההיא מהסוף על השולחן.. ממש כמו על חוף הים.. ואז אני מגיעה – המורה – ועוד מוציאה דפי תרגול ואיזה עבודה ואת התלמידה כולך מתריסה: "נו באמת המורה.. עוד שנייה חופשש" ותמיד, עולה בי המחשבה שאני לא יודעת מי מחכה לו יותר.. תלמידתי היקרה.. את או שזו בכלל אני שכבר כ"כ זקוקה לו לחופש הזה ולמנוחה שהוא טומן בחובו..

את זו שמתמודדת ו.. כן כעת את נמדדת. בכך את בעצם נבחנת.. נכון,כבר סיימת את כל הבגרויות.. גם היסטוריה ולשון כבר מאחורייך אבל החופש שלך – זה המבחן האמיתי שלך..

כי אף מורה לא עומדת שם לסמן לך בבוקר איחור או לשלוח למזכירות להביא אישור.. אבל הקב"ה תמיד שם.. בשבילך.

מחכה לך, לתפילה שלך שתפתחי בה את היום ולא בשעת צהריים מאוחרת כמעט בין-ערביים… שתיזכרי מי את.. מהי המהות ושה"מודה אני" בבוקר יזכיר לך גם להודות.. להודות על מה שקיבלת וצברת במשך כל שנת הלימודים כבת חב"ד.. על כל מה שנותן לך כעת את הכח לנצח.. לעמוד בכבוד במבחן החיים… וזה גם אח"כ בהמשך היום או בעיקר בהמשך הלילהכי בשביל מה יש חופש אם לא חייבים ללכת לישון גם אחרי חצות לכל הדעות.. ואז בלילה כשכולם ישנים.. וזה רק את לבד בחדר.. לא מדוייק בעצם.. את והפלאפון האהוב שלך.. כן זה שהיה קבור כל היום עמוק בתיק כשעוד היית בתוך מסגרת מחייבת.. ועכשיו כשכבר חופש כ"כ מתחשק לך אולי לפרמט אותו קצת.. להסיר את החסימה ורק קצת-קצת "לשחרר".. לצפות באיזה סרט טוב.. "לנקות ת'ראש".. זה ששייני המליצה עליו כשלמדתם ביחד ללשון גזרות איומות ומשעממות להחריד ואמרה בלהט שאם רק תתחילי – אפילו לשניה לא תוכלי להפסיק.. אבל אני יודעת.. סומכת עלייך ומאמינה בך מאוד שתדעי לעצור!!! לשים את הגבול ולדעת שזה לא להשתחרר… ממש לא!! זה לכבול.. לכבול את הנפש אל היצר הרע.. אל שאול תחתיות.. ולהכתים את המקומות הכי עדינים בה בכתמים שמאוד קשה אחר כך להוריד.. גם כשרוצים… כי ברור שאת במהותך, נשארת קשורה.. מחוברת למקור.. לאור.. טהורה.. אז תשמרי גם על העיניים.. על לבושי הנפש.. על טוהר המחשבה וגם בדיבור ובמעשה.

היכולת להתמודד ולעשות מהחופש זמן אמיתי של מנוחה.. מנוחה מהבילבולים של היצר הרע.. וזמן מצוין לתעסוקה חיובית.. להשפעה.. כמדריכה בקייטנה או אפילו על השכנה והחברה שגרה ממש בסביבה.. וזה קשה!! אני יודעת!! העולם בחוץ סוחף.. קורץ לך בחיוך מרמה אבל את חזקה ממנו.. גיבורה ומסוגלת להפוך גם אותו.. לשנות ולא לוותר על עצמך – לעצמך!! ואם את מרגישה שאת צריכה עזרה.. ואני יכולה לתת אותה, ואיכשהו להעניק לך רק תזכורת קטנה – אז ממש בשמחה..
רק תרימי טלפון למורה שאליה היית הכי קרובה.. הרגשת הכי פתוחה ונוח לשתף.. כי אני לגמרי פה בשבילך.. ואפילו התוועדות אישית על כוס קפה מפנק ועוגת גבינה אעניק לך מכל הלב גם בחופשה.. כי גם אני יודעת שתפקידי לא מוגבל רק ללוח וכיתה.. ומורה אמיתית היא מורה לחיים.. כזו שפה רק בשביל לכוון… להורות לך את הכיוון ולתת בך את האמון שבטוח תצליחי.. לעבור את ההר.. להגיע לפסגה.. עם חיוך שמח מנצח!!! ניצחון שמביא גאולה!!