מחושך לאור-4

בדיוק כמו החורבן,

יש פעמים בחיים שהכל נראה שחור, חסר סיכוי.

ואז… גאולה. מאיר השחר.

כתבי על מעבר כזה מחושך לאור

בחייך הפרטיים או מדמיונך, זה לא באמת משנה.

העיקר שכבר ניגאל:)

דבורי
אבא לא מרגיש טוב, חור שחור, תסכול, בכי.
ואז, מתוך החושך.
גדלתי.
נהייתי בנאדם אחר, טוב יותר.
רגיש יותר,
ובעיקר מרגיש יותר.

באגדה
שוכבת במיטה
מתנדנדת בין בכי לריקנות
מרגישה בודדה
לא שייכת
לא מובנת
הפחד משתלט עליי
התקווה נעלמת
אני לא פסימית, אני ריאלית!
ככה אני חושבת
יש לי סיבה להיות עצובה
ולפעמים אין
אבל ההרגשה נותרת בעינה
ואני שואלת למה
ואיך רק אני
ולמה הרגשות האלה סוחפים אותי
כמו מערבולת
כמו ריק שחור
והעתיד לא זוהר
ומה יהיה
בעצם למי איכפת
ואיך אפשר לצאת מזה
טוב זה ברור, אי אפשר
ולמה אני ככה?
זה רק מפחיד אותי יותר
וממשיך לדרדר
והאם אי פעם אשתחרר מההרגשה?
למה?
למה?!

אבל יום אחד
אחרי שאני אומרת תהילים
ועושה תרגילי יוגה
ודמיון מודרך
ומדברת עם האחות
ועם החברה
ופורקת, ופותחת
וכותבת וכותבת וכותבת וכותבת וכותבת!
ספר ושיר
איזהו עשיר
השמח בחלקו
ועכשיו גם אני
שמחה בחלקי
כי פתאום משהו זז בתודעה
הסתדר
התחבר מחדש ונרגע
והכל שוב זורח
הכל שוב פורח
אני לא יודעת למה
אבל ככה!
זה לא שהבעיות נפתרו,
זה לא שנהייתי יותר טובה
פשוט משהו בתוכי נרגע
הבעיות עדיין קיימות
ואולי "הנכון" הוא להישאר עצובה
אבל משהו בי דוחף קדימה
ומשחרר מהרגשות המכבידים
אולי זה "כוח החיים" שמדברים עליו לפעמים
אולי זאת התשוקה לחיות
השמחה הטבעית שטבועה בנו הכי עמוק
אולי זה יקרה שוב,
אבל אולי לא.
וגם אם כן,
אני כבר חזקה יותר
אדע איך להתמודד
לפחות טיפה יותר טוב מהפעם הקודמת
ואם קמתי קודם, אקום שוב!

מוקדש לכל מי שמרגישה בדיכאון דיכאון הוא נחלתם של אנשים כל כך רבים, ושל מלאאא בני ובנות נוער. אז זאת לא קלישאה שאתן לא לבד… כשנמצאים בתוך זה, מרגישים כאילו אין דרך מוצא… אבל אם תתאמצו ותתנו לה' ולטבע העולם לרפא אתכן, ככה בלי להתנגד ולקבל באהבה את הריפוי, זה יעבוד! בתכלס, העצב שלנו לא עוזר. גם אם יש סיבה להרגיש מדוכדכת, הרבה יותר כיף להיות שמחה! השמחה שלך נובעת מתוכך כמו מעיין צלול ונעים, ואם תסירי את השכבות שמכסות אותה, פשוט תרפי ותסכימי להיות שמחה, השמחה בסופו של דבר תשתלט עלייך מחדש! ואז את לא תביני איך ולמה את שמחה פתאום, וזה אולי לא יראה לך נכון ויתחשק לך שוב לשקוע, אבל כן! מסתבר שמלא אנשים קמים מהחושך! גם את יכולה!!!

עוף השמיים
ווואי חחח בדיוק היום קמתי לפנות בוקר והיה כל כך חשוך שלא ראיתי כלום, ותוך כמה דקות היה אור של בוקר…

פעם ראשונה שהיתה לי המחשה כל כך ברורה למשל הנדוש הזה!

תמיד אם אני ערה בשעות האלה אז האור כבר דלוק ולא שמים לב…

עכשיו אני רוצה המחשה לנמשל!

פדהאל
הפעם בחרתי לכתוב מדימיוני, זהירות זה ארוך…-
אי שם בעומק הג'ונגל, מתנהל מרדף עיקש, מבהיל (מבחיל) ומהיר בין אריה לפונפונית.
**פונפונית זו בעצם חיה מיוחדת במינה!
יש לה 4 רגליים, זנב, ראש, אוזניים, עיינים, אף, פה, לשון וזהו.**
המאבק היה נראה חסר סיכוי, במיוחד כאשר הצטרפו ל'חגיגה' נמר, זאב,, שלומיאל, נשר וציפור אהה וגם נדל.
הפונפונית המסכנה לא ידעה מה לעשות במצבה הנואש, כבר לא היה לה כח והיא היתה רעבה וצמאה ועייפהה.
ואז פתאום משום משום מקום, יצא כרוז בג'ונגל ואמר:
"פונפונית, פונפונית, את מתבקשת לחזור מיד לכיתתך ולהשלים את המבחן במתמטיקה".
אם עד עכשיו היה נראה חסר סיכוי, אז עכשיו הוא גם חסר תקווה!
גם רעבה גם צמאה גם אין לה כח וגם צריכה להשלים את המבחן במתמטיקה, אם לא יסלקו אותה מהג'ונגל!
רגע, יסלקו אותה מהג'ונגל?!!!
אם בכלל ישאר ממנה משהו….
בחיל ורעדה היא הפנתה את ראשה לאחור, וראו איזה פלא!
החיות שינו את כיוון ריצתן לצד שמאל!
מסתבר שהם בכלל רדפו אחרי חבילת שוקולד מרחפת…..
וכמו כל סוף טוב היא הגיעה לכיתתה, השלימה את המבחן במתמטיקה וחזרה לחיות בטרטוריה שלה בשקט ובשלווה!
לסיכום: גם כשהמצב נראה באמת נראה חסר סיכוי, תזכרו שתמיד יכול להיות שמחכה לכן אחר כך גם מבחן במתמטיקה….
נ.ב במחשבה שלישית ורביעית זה לא כל-כך קשור, אבל עד שהקלדתי…..

שוגי
יואאוווו
יש לי משהו בול מתאים!
כיתה ז
שיעור חשבון
לומדים איך לפתור משוואות
ולי אין מושג מאיפה להתחיל לקרוא את הדבר המפחידדד הזה.
ככה עובר שיעור ועוד שיעור ועוד אחד
עד אמצע שנה
הגעתי להחלטה
מורה פרטית!
אז מצאתי משהי
ת-ו-ת-ח-י-ת-!!!
שגרה גם קרוב לבית 😉
ולמדתי איתה עד סוף כיתה ח!!!!!!!!!!!!!!!!
מאז שהתחלתי איתה
היה לי כייף בשיעורי חשבון
פתאום אני פעילה, משתתפת, לומדת, מבינה!
בכיתה ח קיבלתי את הציון הכי טוב מכל הכיתה
הייתי הגאונה
והכל בזכות אותה מורה
בשבילי זה היה פשוט
ג-א-ו-ל-ה-!