מושפעת ממנה

היא לא שווה את זה?
לשתף אותה, לתת לה חתיכות מהלב שלי, להראות לה דברים שכתבתי בלי לדעת אם זה מזיז לה בכלל, אם היא באמת רוצה לקרוא אותם, לחשוב על מה ניסיתי לומר בזה.
הכמיהה שלי שתתפעל ממני, תגיד שהיא מזדהה, תספר על עצמה.
היא אוהבת אותי. באמת שכן. היא רוצה אותי חיה.
אבל בשגרה זה לא כזה נראה שאני חשובה לה, ואולי אני פשוט לא שומעת את מה שהיא באמת רוצה לומר.
אולי היא מתכוונת ברצינות כשהיא אומרת שהיא שמחה שבאתי וכמה היא חיכתה לראות אותי.
כנראה אני סתם נחיתית.
ואולי אני סתם מבינה לא נכון ומתבכיינת.
אבל די כבר, די להתייחס לכל מה שהיא אומרת כזה ברצינות.
אבל גם כשאני מנסה להיות פחות מושפעת ממנה, להתרחק קצת, אני כותבת על כמה שאני חושבת עליה.