תפריט
פשוט לרצות
מכירות את המושג "אחרי החגים"?
אני מניחה שכן.
דיאטה אחרי החגים זה משהו אחד. אבל מה עם הביטוי "לפני החגים"? לא חושבת שאתן מכירות.
טוב, נו כי המצאתי אותו עכשיו.
אולי ספירת קלוריות ואימון גופני אפשר לדחות לאחרי החגים, אבל קצת תוכן לנשמה על משמעות החג? אי אפשר לדחות. וכל המרבה הרי זה משובח.
לכן אני מבקשת (ואפילו דורשת) שכל מי שיש לה איזה ווארט או שיחה שהיא למדה, לא תשמור את זה לעצמה, אלא תרד למטה ותכתוב בתגובות ותעשיר את החסידישקייט שלנו קצת! ?
בואו נתחיל!
געוואלד.
מכירות את המילה?
יש לי הרגשה שזאת המילה הכי ידועה ומתוקשרת ביידיש.
כל אישה חשופת זרועות לא עלינו שנכנסת לתוך תוכה של שכונת מאה שערים, יודעת שברגע שהיא שומעת צעקת "געוואלד" היא חייבת למצוא מקום מסתור.
מה המילה געוואלד מסמלת?
היא לא רק צעקת "אוי ואבוי". זאת לא המטרה. (בשביל זה הומצא הביטוי "אוי ויי זמיר" או איך שלא כותבים את זה)
המילה געוואלד באה לסמל לנו לא רק על המצב הבלתי רצוי שאנו שקועים בו, אלא גם על הקריאה לצאת מהמצב הבלתי רצוי הזה.
געוואלד. משהו לא טוב התרחש פה. בואו נשנה אותו.
למען האמת, לא רק חסידי מאה שערים וכיו"ב צועקים געוואלד. גם אנחנו צועקים, והרבה.
לא התכוונתי למילה עצמה כמובן. התכוונתי לצעקה פנימית של "משהו פה דורש שינוי".
כמובן, איזה זמן מתאים מצאתי במקרה לדבר על הגעוואלד הפנימי שלנו. חודש אלול.
חודש שבו יורדות אלינו י"ג מידות הרחמים. מהן מידות הרחמים?
"כל המבין שלוש עשרה מידות… ומתפלל בהן בכוונה, אין תפילתו חוזרת ריקם… בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאותינו ולא מזבח להקריב עליו קרבנות ולא בית המקדש להתפלל בתוכו – לא נשאר לנו לפני ה', בלתי אם תפלתנו ושלוש עשרה מידותיו".
י"ג מידות הרחמים מרוכזות בתוך ארבעה פסוקים קדושים בתורה, ובכל חודש אלול הם מאירים אלינו ועוזרים לנו עם העבודה שלנו.
וואו, נשמע ממש מושלם!
אבל רגע רגע בואו תנו לי להוריד את ההרגשה הזאת לקרקע. תנו לי לצטט פסקה מליקוטי תורה שכולכן מכירות:
"משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות.."
עפ"י חסידות מוסבר דבר כזה:
אנשי העיר– צדיקים, או מינימום 'בינונים' שקרובים לקב"ה.
אנשי השדה– אנשים כמונו, שרוצים לדבוק בקב"ה אבל לפעמים נופלים..
אנשי המדבר– (לא מוזכרים פה) אנשים שאין להם שום זיקה לכאורה למלך והם אינם מעוניינים בו.
עכשיו, יש לי שאלונת קטנטנה. במשל הזה כתוב שאנשי העיר יוצאים ומקבלים פניו בשדה. למה?
כמובן כי זה משל עלינו.
לכל אחת יש בפנים "איש עיר" קטן. נפש אלוקית, אמת עצמית. איש העיר הזה יוצא לידי ביטוי בחודש אלול. הוא מתעורר ורוצה להפגין נוכחות למרות שלצערנו בסטטוס אנחנו אנשי שדה. אז בואו ניתן לו לצאת.
ו.. עוד משהו. דיברתי לפני זה מאוד גבוה על י"ג מידות הרחמים שיורדות אלינו ישירות מהקב"ה. זה בעצם "דודי לי". שפע שניתן מלמעלה. אבל מה עם "אני לדודי", מה עם הצעד מצדנו?
אז בואו נסתכל במשל: "ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו".
רק מי שרוצה.
קודם כל אני לדודי. לפני הכל אנחנו צריכים לעשות את הצעד הראשון הזה ופשוט לרצות להתקרב. לאף אחת אין איזו שפחה שגורמת לה לצבור זכויות ולשוב בתשובה. הלב, הנפש, המוח- כל אלה נמצאים בשליטתנו הבלעדית ורק אנחנו יכולים לתפעל אותם.
ומי שמפעיל אותם? "והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם".
ואז מגיע השלב של "דודי לי". הקב"ה משפיע עלינו את השפע שלו, את י"ג מידות הרחמים.
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
וואו וואו וואו..
את כותבת פשוט יפה שאין לי מילים
החכמת אותי מממש!!! תודה על הפוסט!!!
מהמםם
עמוק ומלא תוכן….
ממש מדהימה! נראה לי אני ממש יחכה לפוסט הבא כדי שאת זו שתעשירי לי תידע:)
לפני החגים#?
מושלם! אהבתי את הכתיבה.
מחכה כבר לפוסט הבא:)
איזה יופי של פוסט!!
אחד הטוביםםםםם
כל הכבוד אשרייךך
וואו עמוק ומעורר..
יש לי ברגשה שלמדת איתי באור חיה?☺
וואו!!
זה ממש יפה ומענין!!