למה סיפרת לי

מהרצפה
הכול גבוה
כי אני במקום נמוך
הכול חשוך
אם היו עושים על החיים שלי סרט
אז שהקטע הזה יהיה חתוך
במילא לא קורה כלום

אוספת את השיער בידיים דביקות
חושבת כל כך הרבה מחשבות מבולבלות
נמאס לי להגיד "לעולם לא עוד"
כי הכול לא צפוי ומפתיע ונוחת עליך בבום
שוב מתפללת לא לקום
מעדכנת את אחותי בעוד משהו לא חשוב
לא בודקת הודעות בוטסאפ מעייפות
כואבות לי הרגליים מלעמוד
ויש זמן עד שהרכבת תגיע
אבל אני לא אשב
לא שוב רצפה.

שומעת שיר מדכא ברקע
וכזה שיר אני מנסה לכתוב
חתיכת קטע
איזה סרט
איזה אכזבה
מה לא מובן
אמרתי שאני לא רוצה!

ולא מנסה אפילו להיות נחמדה
מרגישה מדי עייפה
ואם אני אעשה משהו היא תרגיש אשמה
אבל זבש"ה
היא עשתה את זה לעצמה

זה גדול עלי
די
מה אני עושה עם זה
מה זה הדבר הזה
בא לי לרוץ ללכת מהר להתרחק
להיות עם עצמי ועם שירים ולהתנתק.