לחצות בבטחה

לפני שיהיה מאוחר
מנהלת יקרה שלי!
אני יודעת שאת עסוקה כל יום וכל היום, אבל הרגשתי צורך למען לך את המכתב הזה.
7:58 – שעת בוקר עמוסה. כולם אצים ורצים לבתי הספר, לגני, לתתי"ם… והבית ספר שלנו שונה. הכי שונה. ולא. לא כי אצלנו מתחילים מאוחר. ולא כי אצלנו יש הסעה פרטית לכל תלמידה או משהו..
אצלנו פשוט אין מעבר חציה ליד בית הספר.
לפי החוק היבש כל מוסד ילדים שסמוך לכביש, מחוייב במעבר חציה על ידו. אבל אצלנו, החוק כאילו לא עבר את הקריאה השלישית בכנסת. ולך, המנהלת, זה לא מפריע.
את אולי לא יודעת, או לא מודעת, אבל בכל בוקר ליד המוסד שלך יש ניסים!!!
בנות ניצלות מאסונות כבדים!
בנות כמעט נדרסות בגלל חוסר המעבר חציה הזה, ולך פשוט לא אכפת. אז פנינו לגורמים הרלוונטיים כדי שיטפלו בנידון ושום דבר לא קרה. שום דבר לא נעשה.
אולי, עוד יבוא היום שיקרה איזה אסון ואת תביני שזהו, צריך לעשות מעבר חציה כדי למנוע מקרה כל כך קשה ומצער בעתיד.
למה לך לחכות למצב כזה???
למה לך לסמוך על ניסים???
עכשיו! עכשיו זוהי שעת הכושר כדי לעצור את האסונות האלה…
אומרים שהסומך על הניסים, מנקים לו מזכויותיו. והאמת, שלא מגיע לך. כל כך לא…
אז אם יצא ובהשגחה פרטית קראת את השורות האלה והבנת שהכוונה למוסד שלך, תלכי ותטפלי בזה. בבקשה!
כי מחר יכול להיות מאוחר.