להודות על מה שיש

ויש על מה
כשקיים, כשמלא
לא יודעים.

חושבים שטבעי, שתמיד.
וכשהולך,
מרגישים.. אוהו.
את החסר, הריק
שצורב וצועק ורוצה ומצפה
ואין מה שיפצה
ואז לומדים להודות על העבר,
להעריך את שנגמר
את הטוב מול הטעם המר.
שמשתלט
ומתחשק לנגב זכרונות בנייר טואלט
ולהשליך. רחוק
למחוק
לנקות את הראש מהעבר
ולמלא אותו בהווה
ולהעריך, ולהודות

על מה שיש. לא על שהיה