ולפעמים פשוט צריך לזרום..
בהמשך למה שמישהי כתבה כאן על זה שהיא ביישנית והיא רוצה להיכנס יותר לחברה.. חשבתי בהתחלה להגיב ואז החלטתי שאשלח גם פוסט…
אני לא מכירה את הבת שכתבה את הפוסט… רק כשקראתי אותו הרגשתי קצת אשמה.. כאילו אני די בצד השני של המפה, אם אפשר לקרוא לזה ככה… יש לי הרבה חברות טובות בכיתה וגם בשכונה ואני ממש לא ביישנית ואולי להיפך. פעם מורה אחת אמרה לי שעדיף שאוכל בשיעור כי ככה אשתוק חח..
אבל לא יודעת… צריך להבין שחברות גם מורכבת מכל מיני פרמטרים…. למשל אופי: אני בסגנון שלי יותר ישירה וזורמת… פעם התחלתי להיות חברה של מישהי ביישנית והיא פשוט נפגעה ממני פעם אחרי פעם עד שזה נגמר (די מהר). הכי בעולם לא התכוונתי להעליב!! וזה מה שקרה והרגשתי זוועה אחרי זה.
לעומת זאת – חברות שלי מכירות אותי, הן גם ישירות… והכל זורם..
זה גם מורכב מתחומי עניין – למשל אני אוהבת לנגן (בגיטרה) ויש חברה בכיתה שמנגנת גם אז באופן טבעי יש לנו יותר קשר.. ואנחנו מתאמנות ביחד לפעמים..
קשר הוא גם ענין של כימיה.. יש כאלו שילך ויש כאלו שלא…
ואני יודעת שיש בנות שפשוט אנחנו לא מתאימות.. יכול להיות שיש ילדה שמנסה להתחבר לקבוצה שלא מתאימה לה והיא וגם הן ירגישו רע… ולא תמיד זה אפשרי…
אז בבקשה אל תפגעו, באמת זה לא מכוונה רעה .
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
אני חושבת שבכל כיתה יש את הילדות שיותר ביישניות ויש את אלה שיותר רעשניות… (כמוני לדוגמא:)
והבנות הביישניות תיהיו בטוחות שגם לאלו שרועשות מידי פעם נצבט הלב שרואים אותם בצד ופחות משתפות פעולה… לי יש כמ הבנות בכיתה שקטות ואני תמיד מנסה לקרב, להתקרב אליהם ולשמוע מהם ולא תמיד אני מצליחה…
ככה שלדעתי צריך להיות מאמץ הדדי- משני הצדדים, גם שהבנות הרעשניות ינסו לקרב כמו שהם יכולות וגם שהבנות שפחות רעשניות ינסו לעשות מאמץ ולשתף לפחות קצת פעולה.. אנחנו הרי בני אדם ולא תמיד יודעים לזהות ולהרגיש את הלב של האחר..
מבטיחה לעשות מחר מאמץ..
ותודה רבה על הפתיחות!
אם באלך לצור קשר, אני ישמח:)
chayaforst@gmail.com
את מסגננת את הרעיון שלך ממש יפה
ואת ממש צודקת 100%