תפריט
"אמא, אני יוצאת!" קראה מירי.
"להתראות מתוקה. אל תשכחי לקחת מהדפוס את התמונות שלנו"
"בטח. ואחרי שאני יחזור נשב על מה שאמרנו. להתראות" היא יוצאת מהבית הנעים והשמח לכיוון הרחוב.
השמש קצת מסנוורת, אבל הרוח ממש עושה לה טוב.
נעים היום, חושבת מירי. אולי נצא לים עם נעמה..
בום!
ועוד אחד!
בום!!
—
הוא יוצא מהבית.
איזה כיף, יום כזה נעים לשמחה כזאת גדולה..
הוא הולך לכיוון התחנה המרכזית. המקום המושלם לתוכנית שלו. יש שם אנשים, נשים וטף.
זהו. הגיע הרגע!
בשניה הוא מוציא את האקדח.
בום!
עוד אחד!
בום!!
עוד פיגוע בישראל..
ומירי, שרק רצתה לחיות, ללכת לים ולגדול בארץ של העם שלה,
שוכבת,
מדממת.
—
באמת שלא רציתי להכאיב.
אבל התסריט הזה עולה לי בכל פיגוע מחדש.
ילדים שקמו בבוקר, שתכננו לפגוש את סבא וסבתא היום,
נרצחו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
😭😭😭😭😭😭😭😭😭😭😭
א ב א ל ה
קראתי את זה באמצע שהייתי בשיחה עם חברות.
פשוט יצאתי מהשיחה
כי התחלתי לבכות 😭😭😭
אייי
אני עם צמרמורות
אייי,
זה
כואבב
כל כךך
אולי תעשי לזה המשך, ובהמשך בסוף יצליחו להציל אותה, והיא תקום ותשתקם ותצליח להתקדם ואולי אפילו גם ללכת לים עם החברה?
יש מצב כזה?
לא בעד
זו המציאות לצערנו, לא רואה עניין לייפות אותה…
אמהלה.
זה לא קורה שוב.
מזעזע מזעזע מזעזע
והכתיבה שלך ממש נוגעת ללב..
ילדה,
מה עשית לי עכשיו
את— אין מילים הכתיבה שלך…
אמא …
אני בוכה פה
😭😭😭😭
אימלהההה נוראיייי
גם לי יש בראש תסריט של פיגוע. כבר שנה אני הולכת איתו. ואני רק מחכה לרגע שהוא יקרה כדי לדעת שצדקתי. שהסיוט הזה נגמר. לצערי אני היחידה שנפגעת שם….
אמאא
אין לי לב להכיל את זה
מעדיפה שלא לחשוב
אומייגד
מה עשית ליי
הכתביה שלך נוגעת מידיי
אמיתית מידיי
אוףף💔😭
המציאות הזאת מזעזעת. מידיי.