אני לא יכולה לשכוח מה שקרה..
היי,
אני מקווה שאת קוראת את זה,
תדעי לך שהפוסט במיוחד בשבילך,
אז כן, זה קרה לפני הרבה זמן,
בטח את חושבת ששכחתי מכל מה שקרה בנינו,
אבל דבר כזה אני לא יכולה לשכוח,
אני זוכרת שהיית החברה הכי טובה שלי,
כל הכיתה קנאה בנו על החברות היפה שלנו,
אבל אז זה קרה,
והייתי צריכה להיפרד ממך,
בשבילי אבל ממש לא בשבילך,
ולא, לא נפרדנו בדרך טובה, נפרדנו בחרם,
במריבות, בכעסים, וכל הכיתה הייתה שותפה לזה,
ואת ישבת לך בצד, כאובה, מיוסרת, מ -ו-ח-ר-מ-ת.
ועכשיו, כמה שנים אחרי, כשאני פוגשת בך, ברחוב, בחנות או בכל מקום אחר,
אני מתביישת, מפאחדת, מנסה לברוח, לא לפגוש בך, אני מתביישת במה שעשיתי.
חברה יקרה, אני הייתי רק ילדה קטנה,
ועכשיו אני מבקשת ומתחננת,
רק ל – ס-ל-י-ח-ה !!
שותפה יקרה, כן, יכול להיות שזאת את,
אז בבקשה, בשבילי, בשבילך, תסלחי לכל מי שפגעה בך, יהיה לך שכר גדול,
ולחברתך זה יכול למנוע ממקרים לא נעימים בעתיד.
תודה שותפה, אוהבת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
מתוקה שאת!!
מקווה שהיא תסלח לך…
אבל זו לא אני.
מעולם לא עברתי חרם:/
נושא מדי רגיש ?
הייתי בטוחה שכתבת את זה לי …
אבל תגידי , למה בתכלס אני אמורה לרצות לסלוח ? אם כל המטרה זה כדי *שלה* לא יקרו דברים לא נעימים ?
הרי גם היא גרמה לי לדברים לא נעימים !!!
אבל אין מה לומר , את כותבת מהמם .
היי משמה, אני בטוחה שעם כל הכאב ויש הרבה, החברה שלך תעדיף שתבואי ותבקשי ממנה סליחה, מאשר לראות אותך מתחמקת… וגם אם היא לא תסלח (ותביני שזה קשה לסךוח על כזה דבר) את עשית את שלך, וכן זה שאת מבינה ובאה לבקש סליחה מהלב- זה מאד יפה ומוערך, בהצלחה
נכון שלסלוח זה דבר טוב ומעולה. זה הדבר הכי נכון.
אבל מתוקה את זאת שפגעת בה למה שלא תבואי *את* ותבקשי סליחה?? למה רק בגלל שלך לא נעים היא צריכה לסלוח? ונכון שהיית ילדה קטנה ואולי לא הכי הבנת את מה שאת עושה אבל בכל זאת את גרמת לעשות עליה חרם ושיהיה לה קשה.
קרה לי מקרה כזה… ואני הייתי בצד הנפגע אבל ממש. אני לא יתאר כי זה באמת לא משנה. אבל עד היום היא לא באה לבקש ממני סליחה. בסדר, אוקי, אני כבר סלחתי אבל זה לקח כל כך הרבה זמן וכאבי לב.
כי כן באיזו שהוא מקום רציתי שמי שכל כך פגעה בי תבוא ותבקש ממני סליחה…
אני מציעה לך לבקש ממנה סליחה, זה צעד אמיץ אבל זה מראה רק על בגרות!!
בהצלחה!!
נ.ב
סליחה אם זה היה ישיר או תקיף מידי לא התכוונתי 🙁
צדיקה שאת!!
אהבתי כ״כ!
באמת חשוב לסלוח אחד לשני!!
צדיקה שאת!!
אהבתי כ״כ!
באמת חשוב לסלוח אחד לשני!!
אעאע, עכשיו שאני קוראת את זה, ראיתי ששכחתי לכתוב לכן ששניתי מלא פרטים, וגם לא הגיוני שהבת הזאת תהיה פה, אז אל תסיקו מסקנות שזה אתן… לצערי קורים מלא מקרים כאלה…
ממש מוכר לי הסיפור, סגנון הכתיבה המתוק של חברה שלי!! נראלי אני יודעת במי מדובר, אני החברה:)
אני סלחתי ממזמן!! חיכתי רק שתבואי ונדבר! וברחת, והלכת, ולא באת כל הזמן!! מחכה לך! וסולחת לך! אני
איזה מדהימה שאת, הלוואי ואת היית החברה שלי הזאת.
לא סולחת.
מצטערת אבל לא.
את ממש לא חייבת לסלוח!
לא הכרחתי אותך,
אני יכולה בהחלט להבין אותך
אבל אם תסלחי לה, תדעי שיש לך מעריצה – שזאת אני.
אוהבת
חמודה שאת, את צריכה פשוט לדבר
לא טוב שככה יושב על הלב ההרגשה הזו שאם לא תטפלי בה היא תהיה איתך לכל החיים
אז זה קצת קשה ודורש אומץ, אבל סומכת עלייך!
איזזהה חמודה,
להודות בטעות זה חלק נכבד …
ועדיף שתלכי ותאמרי לה סליחה פנים מול פנים….
עכ"פ זו דעתי.
בהצלחה!
איזה חמודה את:) ב"ה זה לא אני, אבל היה לי משהו דומה כשהייתי בכיתה ז,ח.
ב"ה עכשיו ממש טוב לי, לה, לשתינו.
אני בעיקרון לא זו שעשתה לה רע, אבל אמרתי לה איזה משהו שאחריז מן מסויים הרגשתי שאני חייבת לדבר איתה על זה, לבקש ממנה סליחה, זה היה קשה ובאמת זה היה קשה אבל עשיתי את זה, ואני שמחה שעשיתי את זה.
אני חושבת שכדאי שתגשי אליה, תתקשרי אליה, תגידי לה שאתם צריכות לדבר ופשוט תגידי לה כל מה שאת מרגישה ורצית להגיד לה זמן רב.
מכתב לא תמיד עוזר, גם מכתב זה לא באמת בקשת סליחה מכל הלב, זה רק כדי לצאת ידי חובה.
פשוט תאזרי אומץ ותגשי אליה.
מאחלת לך הרבה בהצלחה:)
מצטערת. בואי נדבר פנים מול פנים.
אולי אז אסלח לך.
שירי,
נגעת בי.
מהללו.
ונהנתי לקרוא את התגובות של כולן בפוסט הזה.
היה חשוב לי.
אתן מדהימות!
עברתי סוג של חרם עד היום הם לא ביקשו סליחה.
זה היה נורא במשך שנתיים אף אחד לא ידע והמןרה שידע לא ממש עשתה משהו…
זה דבר ששינה את האישיות שלי מקצה אחד לשני מילדה שמחה שרק מחייכת וצוחקת הפכתי לפקעת עצבים ומופנמת יותר…
הי, משום מה אני חושבת שזו אני אולי כי קראת לעצמך שירי אולי כי את חושבת גם שאני לא באתר הזה אבל אני כן:) חדש..
זה בהחלט מיליון טשטושים אז אולי אני מדמיינת אבל אם לא אז אני סולחת ורוצה לחזור?