כי תשא \ ירידה לצורך עליה

משל. נמשל. סיפור. מסר.
בבגרות היא קיבלה ציון גבוה מכולן.
בחברה היא מקובלת עד מאד.
היא יודעת קונדיטוריה ומשחק, אף על כינור מנגנת.
ציוריה כישרוניים, ספריה מרתקים.
אהובה היא על כולם, רצויה בכל מקום שרק תהיה.
זו היא בת שבע שלנו, בחורה בסביבות ה-17 לחייה.
מתגוררת בבאר שבע. חייה מוצלחים, מתוקים מדבש.
טסה בכל תשרי, כל יוד שבט לסאטלייעט.
כסף לא חסר לה. כבוד יש לה.
הורים מפנקים, ואחות מתוקה אחת בת 11.
אך יום אחד דבר נורא קרה.
הוריה טסו שבוע לשוויץ לעסקים,
ונחשו מה קרה? אכן, הם לעולם לא חזרו!
טרגדיה בין האחיות בת שבע ומלכה גאולה.
האמנם שהם אכן נרצחו שם הרחק?
האמנם שבת שבע המעולה כעת יתומה, חסרת אב ואם???
בת שבע שלנו עוד לא בת 1, מלכה גאולה עוד לא בת 12.
גילאים כ"כ מיוחדים הן יחגגו ללא הורים?
הוריהן כה מבוגרים, מעל גיל ה-50.
סבתן היחידה מתגוררת לה אי שם בברלין, בת 80 פלוס.
בני הדודים אינם שומרי תורה ומצוות ומתגוררים באילת
ללא שום שמירת קשר עם המשפחה החב"דית מהרגע שבו חזרו בתשובה.
הן לבד בעולם, אך למעלה מזה דבר נוסף קרה בעקבות הכל…
כסף עדיין יש, המדינה מספקת את כל צרכיהן של היתומות הבודדות.
אך נאבד לבת שבע המצב רוח… כן, מצב רוחה אבד לו.
היא אינה לומדת, משוחחת, מבשלת, מציגה, מנגנת, מציירת וכותבת.
מגיעה לתיכון חסרת מוטיבציה, כלל לא מקשיבה בשיעורים,
ציוני המבחנים ירדו בצורה משמעותית לסביבות ה-70.
בהפסקות לא מדברת כמעט עם שום איש, רק יושבת ומציירת.
לא ציורי הנופים המרהיבים שיש לה, אלא ציורים של תסכול.
בת שבע שרויה בצער עמוק, אבל קשה מהאובדן.
לאחר שנה שלימה של צער ויגון, הגיעה כיתה י"ב.

עוברים מספר חודשים ובת שבע חוגגת 18 והיא מקבלת תעודת אזרח.
אחותה מלכה גאולה נגשה אליה ואמרה בתמימות של ילדה בכיתה ו':
"כמה עוד תמשיכי לבכות על טאטי ומאמי? תתחתני ואת תהיי האימא של הילדים שלך! המורה לימדה אותנו שמעצבות לא מגיעים לשום מקום…"
לראשונה בת שבע חייכה מאז האובדן! מלכה גאולה קרנה מאושר.
בת שבע חזרה לעשות כל מה שאהבה. כן, חזר לה כל המצב רוח!
התוכחה הזו מאחותה הקטנה הפיחה בה חיים חדשים.
היא התארסה במהירות, התחתנה בשמחה והיום היא גדולה מהחיים..
היא צמחה באמונה שלה לגובה שמעל כל ההיגיון.
עברו 4 שנים מאז החתונה והיא כיום אימא ל-5 ילדים שתאומים ביניהם.
מלכה גאולה כבר בכיתה י',
ובת שבע לא מפסיקה להגיד לה שהיא הצליחה לה את כל החיים!
בת שבע כתבה סדרה של ספרים, מאכליה חזרו לקבל את הטעם המתוק של השמחה. הקשר שלה עם כולם גדל בהמון, כל כישרונותיה התפתחו
והיום היא לא מפסידה להודות ולחזק את חברותיה בסמינר.
איזו צמיחה מטורפת!!!

__
בדבר מלכות כי תשא הרבי מה"מ שליט"א מספר לנו על כך
שחטא העגל ושבירת הלוחות –
הירידה הגדולה הזאת שאין תחתון ממנה,
היא זו שגרמה לנתינת הלוחות האחרונות.
ובכל זאת, האם הלוחות האחרונות יותר נעלות מהראשונות?!
הרי את הראשונות הקב"ה בכבודו ובעצמו כתב,
ואילו את האחרונות כתב רק משה!!
נכון, לכאורה הלוחות הראשונות נעלות פי כמה וכמה.
אך, אומרת הגמרא שאילו לא היה את חטא העגל ושבירת הלוחות-
היו לנו כיום רק חמישה חומשי תורה וספר יהושע.
לא נביאים, לא כתובים, לא משנה, לא גמרא,
לא שולחן ערוך, לא חסידות ואף לא דבר מלכות!!!
ובעצם בכך שמשה כתב את הלוחות, משה בעצם גרם לכך
שיהיה גם את כל התורה שבעל פה.
ומדוע? משום שמשה הוא הממוצע המחבר!
אז תכלס מה גרם לכל העלייה הענקית הזאת, הא?
הירידה! חטא העגל שהביא על ידו לשבירת הלוחות הראשונות.

השי"ת מחלק כל עניין בעולם לשלשה חלקים:
"ראש", "תוך"(אמצע), ו"סוף".
ובנוגע לעניין הלוחות,
הראש – הלוחות הראשונות.
התוך – חטא העגל ושבירת הלוחות.
הסוף – הלוחות האחרונות.
ובעצם הכל מתחבר ביחד,
הלוחות הראשונות מטרתן היה להגיע ללוחות אחרונות (ע"י משה).
ואיך נגיע ללוחות אחרונות?
ע"י הירידה העצומה הזאת והבלתי נתפסת של חטא העגל
ושבירת הלוחות. בעצם זה המשכיות, זה אותו עניין אחד.
זכרי שגם מדבר מ-ו-ש-ל-ם (הלוחות נכתבו ע"י הקב"ה בעצמו!!)
יש לאן לטפס, להתקדם ולהפוך למושלם פי כמה וכמה יותר.
ההוראה בפועל מהשיחה:
ליהודי ניתן הכח לפעול את כל העניינים של ראש-תוך-סוף,
מ׳מודה אני׳ ועד ׳בידך אפקיד רוחי׳.
מתחילת העבודה ועד – וכעת זהו העיקר –
סיום העבודה בגאולה השלימה.

יחי המלך המשיח!