ישבה לכתוב פוסט.
ילדה אחת
ישבה,
כתבה,
עברה,
תיקנה,
הגיהה,
שינתה,
מחקה,
הוסיפה,
וכתבה שוב.
–
ילדה אחת
שלחה,
חיכתה,
בדקה,
קיבלה,
ציפתה.
ובסוף –
זה קרה!
אבל למה אף אחת לא מגיבה???
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
24 תגובות
אוי חמודה שלי, אני מצטערת בשבילך
העלית בשביל תגובות?
לא, את צודקת, זה באמת מרגיז. אבל זה בדיוק הזמן להעריך את התוצר בפני עצמו, לא רק אם הקהל אהב אותו
לפעמים את כותבת לעצמך,
ואז רוצה לקבל על זה פידבק..
לא קורה לך?
יש בנות שיקבלו את המשוב שלהן מהסביבה, כמו אחות, חברה..
ויש כאלה שנהנות לעלות לאתר.
זה אנונימי.
אפשר לפתוח את הלב, בלי להתבייש אחר כך..
פניקס, אלופה שכתבת על זה.
ו..גם אני צריכה להגיב יותר?
אי כואב לקרוא
ככ עצוב
משתדלת להגיב
ואת מהממת איך שאת חושבת על כל אחת!!
התנצלות והבהרה:
כתבתי את הפוסט הזה לפני כמה זמן.
זה היה אחרי שהבנתי כמה מרגשת אותי כל תגובה, כמה זה נחמד לראות שיש הזדהות והבנה, שאני לא היחידה שמתמודדת / שהצלחתי לגעת בבנות / שהיה כדאי לי לשלוח בכל אופן אחרי התלבטות, וכו'…
מאז אני משתדלת ממש להגיב לפוסטים, לא להתעצל, ולא לשמור את המחשבות, הדעות והרגשות שעלו לי מהפוסט – לעצמי.
אני משתפת אותן עם כותבת הפוסט, כי מגיע לה.
(והתנצלות על זמן האחרון שכמעט ולא יצא לי להיכנס לאתר ולפתוח פוסטים… מחוסר זמן וכח נפשי. אבל כשאני פותחת – אני מגיבה בד"כ).
יצא לי לשים לב שהיו הרבה פוסטים (לא שלי!) יפים, מחזקים, מרגשים שתרמו לי באמת, ובקושי היו עליהם תגובות…
(לעומת פוסטים אחרים שדווקא היו מפוצצים תגובות).
והתחלתי לחשוב על הבת שישבה לכתוב פוסט כל כך יפה ונוגע, לא רק לעצמה (יש סיבה שמפרסמים באתר, לא?) – ובהשראת זה ישבתי לכתוב את הפוסט הנ"ל.
בנות, נכון שלפעמים אין לכן כוח, וברור שלא חייבים להגיב על כל פסוט שפותחים.
אבל עלה לכם משהו? התרגשתם? נגע בכן? – שתפו איתנו!
אל תשמרו את זה לעצמכן.
זה עושה המון, הרבה יותר ממה שנראה לכן.
נקודה למחשבה :))
בדיוק כמו שהייתן רוצות לשמוע פידבק על הפוסט שלכן – ככה הבת שכתבה את הפוסט שקראת עכשיו (ולא משנה מה הוא היה) מחכה לשמוע…
עוד נקודה :))
אולי בגלל זה את כזאת מהממת פוניקס?
אגב, בת כמה את?
תודה נשמה! ❤
מה זה משנה?…
ילדה, נערה, בדיוק כמוך.
עוד אחת מהשליחות של הקב"ה שמסתובבות בעולם… משתדלת להשפיע ולתת בלי לתת לגיל להגביל אותי 🙂
מממ טוב 🙂
אוי ? אני אשתדל להגיב יותר בזכותך…
אה ואת כותבת יפה?
אוף…פניקס…?
זה באמת מתסכל ומבאס שאת משקיעה בשיר ומצפה לקבל ביקורת ופידבקים וזה לא קורה… אני יכולה להגיד על עצמי שאין לי זמן להגיב על כל פוסט ויש פעמים שאני נכנסת פעם ביומיים או שבוע, אבל זה לא יצדיק שום דבר… כי זה לא הוגן וזהו.
מבטיחה להשתדל מאד מאד כן להגיב ולפרגן כי אין על התוצרים של האתר שלנו!
אוף…פניקס…?
זה באמת מתסכל ומבאס שאת משקיעה בשיר ומצפה לקבל ביקורת ופידבקים וזה לא קורה… אני יכולה להגיד על עצמי שאין לי זמן להגיב על כל פוסט ויש פעמים שאני נכנסת פעם ביומיים או שבוע, אבל זה לא יצדיק שום דבר… כי זה לא הוגן וזהו.
מבטיחה להשתדל מאד מאד כן להגיב ולפרגן כי אין על התוצרים של האתר שלנו!
שתדעי שאת אחת הבנות שראיתי באתר, שהכי הכי מגיבה כאן לכל אחת ואחת וזה מקסים ומהמם כל כך בעיניי.
תודה טניה!
זה באמת חשוב לי.
ושתדעי שיש פוסטים שבאמת קל לי יותר להגיב עליהם, כי התגובה כ"כ סוערת ופשוט זורמת על המקלדת…
הרבה פעמים זה פוסטים שלך.
את נוגעת בי חזק ❤
וואו פיניקס
איזה נשמה גדולה את, ואיזה שיר מושלם זה.
הוא נראה שטחי אם קוראים אותו מלמעלה אבל אם רק קצת חושבים עליו אפשר להגיע למחוזות רחוקים, מדהימים.
ו… כמה שהוא נכון אאוצ’’’ כמה.
קבלי תגובה:)
תודה…
ותודה על התגובה ?
וואו, פיניקס.
הכנות שלך- – –
וכן, זה מוכר, ממש. אבל עם זאת- מובן לגמרי.
לפעמים יש פוסטים עוצמתיים, ומרב שהם גבוהים ונוגעים- קשה להגיב עליהם (לי, בכל אופן).
לעתים יש פוסטים שלא נוגעים לבנות מסוימות, או לא קשורים אליהן. וכן הלאה…
אבל נתת פה כמה נקודות לחשוב עליהן.
תודה לך!
שמה לב איך את משתדלת (זאת אומרת, לא רואה את ההשתדלות, אלא את התוצאה) להגיב כמה שיותר. מעריכה.
מסכימה איתך לגמרי!
לפעמים קשה להגיב על פוסטים, ואז אני סוגרת בלי להגיב, אבל תמיד משתדלת לחזור אח"כ, כשנרגעתי, ולשבת לכתוב את מה שקיבלתי מהפוסט.
לא תמיד מצליחה / מספיקה (במיוחד לא בזמן האחרון) וסליחה על זה…
שמחה אם עוררתי במישהו נקודות למחשבה, זה היה המטרה 🙂
ואגב שין – אין עליך!
אני אוהבת ממש לקרוא את התגובות שלך, שתמיד נראות שנכתבו מתוך מחשבה ועומק…
אז תודה גם לך… ❤
פוניקססס
אוף. ממש.
אבל בלי קשר לכלום, חייבת לומר לך שבאלי להכיר אותך:)
תודה נשמה ❤
וואו לגמרי.
גם אני אותך…
זה באמת אחד הדברים המבאסים באתר ?
מי יודע, אולי אנחנו כבר מכירות?… ?
פוניקס את ממש ממש צודקת צודקת
כיף ממש לראות תגובות על פוסט שכתבת, והשקעת בו.
אני באמת צריכה להגיב יותר:)
לפעמים אני קוראת פוסט והוא ממש מהמם אותי, ואני פשוט לא יודעת מה לכתוב, או שהתגובה מעורבלת לי בראש כי זה עורר לי הרבה דברים
ואני לא ממש רוצה או אין לי חשק להיכנס לתוך הלב שלי ולוודא איתו בדיוק מה אני מרגישה…
אז תודה על זה!
אגב שכתבת ממש יפה ואני אוהבת את התגובות הארוכות והמושקעות שלך לבנות, רואים שאכפת לך!
תודה!
וואי מזדהה…
לכן לפעמים כדאי לסגור, ולחזור מאוחר יותר להגיב… לפעמים זה עוזר.
ותודה, משמח אותי לראות שהתגובות שלי נותנות משהו…
ואגב אני גם ממש מתחברת לפוסטים שלך, שרהל'ה :))
פיניקס, הרגישות שלך זועקת בין השורות.
יש לך לב ענק וטהור. את פשוט ילדה מיוחדת.
וגם אני שמתי לב לתגובות המפרגנות שאת לא חוסכת מאף אחת…
אבל את יודעת, לא תמיד יש זמן ופניות להגיב. ואח"כ שוכחים, כמובן.
וכמו שכבר אמרו פה כמה – לעיתים יש פוסטים מטלטלים מדי, נוגעים מדי, שפשוט קשה להגיב עליהם. נפשית. לי, לכל הפחות…
ועדיין את צודקת.
מעריכה אותך- – –
תודה.
כנ"ל את…. יש לך תגובות מיוחדות. רואים שאת קוראת את הפוסט עד הסוף ולא מגיבה סתם…
מסכימה איתך.
בדיוק בגלל זה גם לי יצא פחות להגיב בזמן האחרון, לצערי.
ו- כתבתי כבר למעלה, מה לדעתי יכול לעזור כשמטולטלים מדי- – –
ווי אהבתי תפוסטטט
באמת מאכזב
תכתבי בשבילך בלי לצפות לתגובות
אגב זאת הפעם הראשונה שאני מעיזה להגיב באתר…