יומנה של מרשמלו_7

יומני,

היום היה יום ארוך ומתיש בעבודתי בקייטנה, כשיצאתי והתיישבתי בתחנת האוטובוס חיכתי בכליון עיניים לגניחת האוטובוס שתבוא ותגאל אותי מהישיבה בתחנה.
רציתי כבר להגיע לאוטובוס ולהתיישב על כיסא, ולנמנם קצת עם מזגן מאוורר.
אך, כשהאוטובוס הגיע עיניי חשכו.
ראיתי אוטובוס מלא עד אפס מקום.
ברגעי העייפות והרצון לשבת, התחלתי לחפש כל מקום פנוי באוטובוס.
סיבוב אחר סיבוב, אך ללא הצלחה.
היה לי רעב ראש ואי נוחות וכל דקה שעברה רק הגבירה את החוש הזה.
סוף סוף, ראיתי מקום בסמוך לנהג, לאט לאט ניסיתי לפלס את דרכי בין כל אנשי האוטובוס העומדים.
אולם, כשהגעתי למושב התגלה כי הכיסא פגום ואינו ניתן לשימוש.
בזמן שחשבתי מה לעשות, החלטתי להתעקש ולנסות לשבת בכיסא, כי מה כבר יקרה.
היה מאוד לא נח, אך בכל זאת רציתי לשבת ולהרגיע את גבי ולהרפות מעייפות היום הארוך.
ואז, ברגע אחד של עייפות שיא, נגעתי במקום שבו היה אמור להיות מכסה הכיסא וגילית – מקום נוסף לשבת שהיה חבוי מתחת למכסה!!
ייאי, לדבר מפתיע שכזה לא ציפתי!! התפעלתי מאוד מהגילוי המפתיע ומיד התיישבתי בנינוחות במקום החדש שמצאתי.

שלכן [מגלת הכיסאות]

מרשמלו.