יומולדת שמח לי

לכבוד ה' אלול יום הולדתי (מקווה שזה יתפרסם בתאריך אבל זה רלוונטי גם אם יתפרסם אחריו…)
משתפת אותכם בפוסט מיוחד. שכתבתי בהקשר למבצע יום הולדת.
מזל טוב!!!

בכ"ב שבט תשמ"ח הרבנית הסתלקה. זוכרות? את הכאב של הרבי לא ניתן להסביר במילים. יודעי דבר מספרים איך היו נראות פניו בזמן אמירת הקדיש על הרבנית. אשתו היקרה. כמה שהיא התמסרה בשבילו, בשבילנו, בשביל עם ישראל כולו.
ויתרה על הזמן שלה עם הרבי – בשבילנו. למעננו.
כדי שיהיה לנו מנהיג, רועה שידאג לנו, יעודד אותנו, ילמד אותנו איך להיות יהודים שמחים. איך לקרב את הגאולה.
הרבי, לא נשאר בכאב הפרטי שלו, הוא לקח את זה לכיוון חיובי.

באותה שנה בכ"ה באדר חל יום ההולדת של הרבנית חיה מושקא.
תעשו חשבון מתשמח עד תשפ"ג…
לפני כמה שנים זה קרה?
באותו יום הרבי יצא במבצע חדש לכבוד הרבנית:
מבצע יום הולדת.
מה המבצע?
לעשות מסיבה עם בלונים ועוגה וברכות?
את זה אנחנו עושים גם ככה…
רגע, יום הולדת זה מצווה? לא.

למה בכלל חוגגים ביום הולדת?
חשבתם פעם?
בעצם, בשביל התינוק שנולד זה לא יום פשוט בכלל.
קודם הוא היה במקום שמור ומוגן, אף אחד לא יכול לפגוע בו, כל מה שהוא צריך הוא מקבל בלי שום מאמץ בצורה אוטומטית. אפילו לנשום הוא לא היה צריך בכוחות עצמו.
גם מבחינה רוחנית היו לו חיים טובים, מלאך מלמד אותו את כל התורה כולה…
אז למה להוולד בכלל אם כל כך טוב לו?
זו בדיוק הנקודה.
תינוק בתוך הבטן של אמא שלו, יכול לקיים מצווה?
יכול לעשות משהו?
לא.
הוא מוגבל, הוא לא יכול לעשות כלום!
הוא מקבל הכל, אבל מה הוא נותן? שום דבר.
התורה שהוא לומד שם בפנים, זה בזכותו? לא. פשוט מלמדים אותו.
הוא לא משקיע שום מאמץ.

נניח שאחותך הקטנה חוזרת מהגן ומראה לאמא ציור יפהפה, אמא מעיפה מבט ומבינה שהציור הזה יפה מידי, וכנראה ש… הגננת ציירה אותו.
היא אולי מתלהבת אבל לא התלהבות אמיתית. מה יש להתלהב מציור של הגננת?
ביום אחר הילדה חוזרת עם ציור שנראה קצת כמו קשקוש, אבל האמא שמחה ואומרת איזה יופי!
למה?
כי זה הציור של הבת שלה. אז מה אם הוא לא מושלם…
גם החיים שלנו פעמים נראים כמו הציור של הילדה מהגן לא מושלמים, אבל אם הקב"ה שלח אותנו לכאן הוא כנראה מעדיף דווקא את הציור הזה.
יש לו מלאכים בשמים, המון! יותר ממליארדים!
הם עושים את הפקודה שלו ברגע אחד, אין להם יצר הרע בכלל!
אבל ה' אוהב אותנו יותר.
כי לנו זה קשה, אנחנו מתאמצים ומנסים, ולא תמיד מצליחים.
אנחנו נופלים, וקמים.
הדבר הכי חשוב בחב"ד זה עבודה בכח עצמו.
שאנחנו נתאמץ ונשקיע, הרבי לא יעשה הכל בשבילנו…
שאנחנו נעבוד קשה ונעשה, אפילו אם זה לא יהיה מושלם.

זה דבר שמאד חשוב להבין!
אי אפשר לסמוך על אחרים שיעשו בשבילנו!
האחריות על התפילה שלי – היא שלי.
האחריות על הלימוד שלי – היא שלי.
האחריות על הצניעות שלי – היא עלי!
אני לא תלויה באף אחד כדי לעשות מה שה' רוצה ממני.

גם אם הסביבה היא שונה ממני ולא חושבת בדיוק כמוני, אני יכולה ללכת נגד הזרם. בלי לפחד לעשות מה שצריך. מה שטוב. מה שכדאי. מה שנכון. מה שקדוש וטהור.
מה שאנחנו עושים בעבודה שלנו שווה הרבה יותר.
אם הכל תלוי בסביבה שלי שהיא תהיה חסידית ואז אני אהיה חסידית, אז כשאני אהיה יום אחד בסביבה קצת שונה, אצל המשפחה הלא דתיה, או אראה דברים ברחוב, אני לא אהיה מספיק חזקה.
אני לא יכולה להאשים את הסביבה שלי.
אם אני אזכור שהכל תלוי בי, זה אחריות שלי, אני אתנהג בצורה טובה בצורה מאירה בצורה חיובית.
אז אני לא אפחד ממה שיגידו עלי.
אני אלך בדרך של התורה מתוך שמחה.
כי אני יודעת שזה האמת.

יש פתגם ביום יום:
כשאוחזים בידו של האדם ומובלים אותו זה נעלה יותר, אבל כשזה בכוח עצמו זה יקר יותר.
כשמחזיקים אותך ועוזרים לך – זה הציור היפה של הגננת.
אבל כשאני משקיעה ומתאמצת ועובדת – זה הציור שלי שהוא הרבה פחות מושלם אבל הוא שלי.
אחרי שאני מתגברת על קושי אני מרגישה סיפוק.
מה יעזור לי להיות חזקה? לא לפחד מהסביבה?
להתקשר לרבי.

ועכשיו סיפור קצר ומיוחד:
יהודה אבנר היה ביחידות אצל הרבי והיא היתה מאד מעניינת
הוא שאל את הרבי:
-מה תפקידו של הרבי?
והרבי ענה: תחשוב שאתה פותח את הארון ורואה נר
אני אומר לך שזה לא נר זה חתיכת שעווה עם פתילה באמצע
אם אתה רוצה לקחת את חתיכת השעווה הזו, ולהפוך אותה לנר אתה צריך להוסיף עוד משהו –
להבה של אש.
כל יהודי הוא חיבור של גוף ונשמה.
הגוף זה כמו שעווה והנשמה זה כמו הפתילה.
והרבי המשיך,
זה מה שאני משתדל לעשות –
להביא את האש של התורה לכל יהודי וכך הוא הופך לנר.
לפני סוף היחידות הוא שאל את הרבי, את הנר שלי האם הרבי כבר הדליק?
הרבי ענה: לא, אני נתתי לך את הגפרור.
אבל להדליק אתה צריך בעצמך.
בחסידות חב"ד – ההתקשרות לרבי נותנת לנו את הגפרור. אבל להדליק את הנר – אנחנו צריכים להדליק בעצמנו.

אז מה בעצם חוגגים?
את זה שנולד עוד יהודי בעולם.
את היכולת שלנו לעשות דברים בכוחות עצמנו ולהאיר את העולם.

וביום הזה המזל גובר. מזל זה החלק של הנשמה שנמצא למעלה, והוא נוזל עלינו ומשפיע עלינו כוחות חדשים ומיוחדים! לכן ביום הזה יש לך כוח לברך! את החברות ואת המשפחה תנצלי אותו ותברכי אותם בהרבה ברכות!

טוב נו השתכנעתי שזה יום מיוחד,
אז מה עושים בתכלס כדי לנצל את היום המיוחד, חוץ מחגיגה עם בלונים ועוגה?
אז ככה, זה פשוט מאד.

1. בשבת שלפני יום ההולדת, תבקשי מאבא שלך לעלות לתורה.

2. לפני התפילה תתרמי צדקה קצת יותר מהרגיל.

3. תפילה – תשתדלי לומר הרבה תהילים, כמה שתוכלי. הכי טוב אם את יכולה לומר את כל הספר.. אבל גם חלק ממנו זה מצוין. או אחד הספרים ראשון עד חמישי. ולחשוב על הקב"ה ועל מה שהוא נתן לך. כדי לכוון יותר בתפילה, תוכלי ללמוד קטע קטן של ביאורי תפילה, או להתפלל מתוך סידור המפורש שיש שם הסברים על המילים.

4. תתחילי לומר את פרק התהילים החדש לפי הגיל שלך +1. נניח את בת 10-פרק יא. שזה גימטריה 11. רצוי גם ללמוד את הפירוש של המילים, לפחות כמה פסוקים, ככה יהיה לך עוד יותר כיף לקרוא את הפרק כל יום.

5. תוסיפי לימוד קטן בתורה וחסידות. לא אל תבהלי, הרי היום יש ספרים על חסידות לכל גיל! תמצאי משהו כלבבך, ואת יכולה ללמוד עם אחות או חברה או אמא או משפיעה, זה יתן לך חיות ושמחה. למשל מעיין חי, תניא לילדים וכו' או פשוט חומש. שזה חלק מלימוד חת"ת שהרבי ביקש כל כך. לטובתנו, כדאי מאד לדעת מה שכתוב שם:) מה שקרה לעם שלנו, ואיך התורה מלמדת אותנו להתנהג. השכלה יהודית בסיסית.

6. תעשי מעשה של אהבת ישראל. למשל לשתף חברה במשחק, ללמוד עם חברה קצת חלשה למבחן, להמנע מלשון הרע, לעצור לפני שאת כועסת, או לועגת, או משהו אחר שתחשבי עליו.

7. כתוב בהיום יום יא ניסן: ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה ישוב ויתקנם. שבי עם עצמך קצת זמן, לחשוב איך היתה ההתנהגות שלך בשנה הקודמת, ומה כדאי לשפר. לעשות תשובה על המעשים לא טובים שהיו. ולקבל החלטה חזקה להתנהג אחרת בשנה הקרובה ולהשתדל לעשות את רצון ה' באמת. תשאלי את עצמך איך היתה הצניעות שלי בשנה שעברה? במה אני יכולה להשתפר היום? קרה שנפלת? גילית ששנה שעברה לא היתה משהו? אל תכעסי על עצמך. אף אחד לא מושלם. תשמחי! ה' נותן לך אפשרות לחזור בתשובה ולתקן. הכל יימחק. את מתחילה שנה חדשה ודף חדש.

8. תקבלי על עצמך משהו קטן בהידור מצווה שלא עשית עד היום. זו הזדמנות טובה להתחזק בצניעות למשל.

9. תערכי התוועדות שמחה עם המשפחה או החברות או גם וגם. תדאגי שיהיו בהתוועדות דברי תורה. רצוי גם פרי או בגד חדש לברך עליו שהחיינו. ניגונים שמחים. לחיים על מיץ ענבים. תוכלי בהתוועדות להכריז על ההחלטה הטובה שלך, כשאומרים אותה ברבים זה נותן הרבה כח. וגם הם יוכלו להזכיר לך לקיים אותה. תוכלי גם לברך את המשתתפות, ולתת להן כוח. כי המזל שלך גובר!

10. למשקיעניות בלבד. יודעת ללמוד בע"פ קצת? תלמדי כמה שורות ממאמר כלשהו שתבחרי, רק לא משהו שכבר למדת.. ותחזרי בע"פ בהתוועדות. זה לא בשמים, אני כבר ראיתי ילדה בכיתה א שעשתה את זה. אפשר לשאול את המשפחה מה ללמוד.

11. ואחרון חביב, רצוי גם לכתוב פ"נ לרבי, ולבקש ברכה עבורי לעלות במעלות התורה והמצוות וכל מה שאני צריכה בגשמיות ורוחניות. וגם לבקש עבור מישהי מהמשפחה חברות שצריכה. מי שמסתבכת עם הכתיבה אפשר לפנות לאבא או לאמא או לחברה גדולה. ומי שלא יודעת בכלל אפשר להשאיר הודעה בקו ואחזור אליה.

יש הרבה מנהגי יום הולדת. יכול להיות שזה מרגיש לך גדול מידי, קשה מידי.
את לא חייבת לעשות הכל. תבחרי כמה שעליהם תקפידי בכל מצב. תעשי כמה שאת מסוגלת. ה' לא רוצה שיהיה לנו קשה מידי… ואם לא הספקת, אפשר גם להמשיך בימים שאחרי יום ההולדת לא קרה שום דבר.
העיקר,
לנצל את היום הזה לחשבון נפש, להוספה בתפילה, בצדקה, במעשים טובים, באהבת ישראל, לערוך התוועדות של שמחה עם המשפחה או החברות. ולהחליט החלטה טובה קטנה.
לצאת מהיום הזה אחרת.
לא רק מסיבה עליזה עם ממתקים ובלונים, אלא יום רציני. שמשפיע על כל השנה.
לפני יום ההולדת שלך, מומלץ לקרוא שוב.
אז… מזל טוב!

ובהזדמנות זו אברך את כל אחת ואחת:
שתגלי את האור שבך, שתהיי כמה שיותר את. וכמה שיותר מחוברת לנשמתך שהיא הדבר היחיד האמיתי והנצחי שבתוכך. והיא לא מוגבלת. תאהבי את עצמך ואת כולם. תשתמשי בכשרונותייך לעבודת השם יתברך.
אוהבת אתכן.. 🙂