חלב שנשפך

-שיר מפותגם- (הבהרה: השיר ממוען לעצמי)
הֵי, אַתְּ
אַל תִּבְכִּי
עַל דָּבָר
שֶׁהֲכִי
אֵינֶנּוּ
שָׁוֶה
אֶת בִּכְיֵךְ

אַל תִּבְכִּי
כִּי זֶה רַק
הַחָלָב
שֶׁנִּשְׁפַּךְ
וְיֵשׁ
לָךְ, עַל מָה
לְחַיֵּךְ

וַהֲרֵי
הוּא הֶחֱמִיץ
גַּם חָתוּל
שֶׁאַמִּיץ
לֹא יָעֵז
עוֹד, מִמֶּנּוּ
לִלְגֹּם

אָז אֵין
לָךְ לְמָה
לִבְכּוֹת
בִּדְמָמָה
וְאֵין
לָךְ, לְמָה
לָעֲגוֹם

אֵינֵךְ
עוֹד זְקוּקָה
לַחֲלַב,
זוֹ מַכָּה
(וְיוֹדַעַת
שֶׁזֶּה
רַק שִׁכְנוּעַ)

כֵּן, הָיָה
הוּא נָחוּץ
אַךְ עַכְשָׁו
הוּא חָמוּץ
וְאֵין
לָךְ, בּוֹ צֹרֶךְ
יָדוּעַ

דִּמְעוֹתַיִךְ
שְׁלוּלִית
מִתְעָרְבוֹת
בִּבְלוּלִית
שֶׁל חָלָב
שֶׁלִּפְנֵי
כֵן, נִשְׁפַּךְ

אֲבָל אַל
נָא תִּבְכִּי
דִּמְעוֹתַיִךְ
תִּמְחִי
כִּי סוֹף
כֹּל חָלָב
הוּא בַּפַּח.