מה עושים?..
מה חופש אומר לך?
פריחה?שחרור?
אצלי זה ההיפך
חופש זה הזמן שאני פשוט דועכת
להיות כל הזמן בבית
עם כל המורכבות שבעניין
חוסר מסגרת
פשוט גורם לי לשקוע
לאבד את החיות
הופך אותי למסוגרת
אני מאבדת את האופי
את הברק בעיניים
כל העבודה על עצמי במשך שנה
הולכת לזבל בחודש אחד
בעקרון המסגרת מקשה עלי, קצת חונקת
אבל כל כך צריכה אותה
וכשאני מודעת למצב שלי בחופש
עולה בי חשש גדול
עוד כמה שנים אתחתן ואקים בית בע"ה
ומה יהיה אז?
הרי כשמתחתנים אחראים על עצמינו
הכל בידינו
אז מה יהיה??!!
רבי..תגלה לי מה עושים..
איך אני יוצאת מהכלא שהחופש הכניס אותי אליו?
איך אני בונה את העתיד שלי שיהיה בידיים שלי?
גם אתן מרגישות כך? מה אתן עושות?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
וואי. תקשיבי.
חופש הוא זמן של להשתנות. לגדול. להנות. ולשאוב כוחות לשנה הבאה. חופש הוא זמן שאת בונה לעצמך את המסגרת. חופש הוא הזמן שאת מחליטה מי את. חופש הוא זמן בשבילך להכיר את עצמך יותר טוב. לצאת אולי עם חברה לטייל.
לצאת. להשתחרר.
חופש הוא הזמן שלך להתחבר ב א מ ת לבית שלך. כל השנה את עסוקה בלימודים פחות או יותר, בחופש ישלך זמן להיות בבית. להכיר את המשפחה יותר טוב. להתחיל לבשל. לנקות. לסדר. לזרוק דברים ישנים שאת לא צריכה.
חופש זה בשבילך!!!
חופש זה הזמן לפתח כישורים.. ולנסות דברים חדשים שבחיים לא עשית. זה גם הזמן שאת יכולה לילמוד שיחה עם חברה.. ולהבין אותה לעומק. (אפילו לי אין בעיה ללמוד איתך. אם את רוצה אני ימצא לזה זמן)
או להפך.. עם עצמך.
קיצער.. תנצלי את הימים האחרונים של החופש ותחזרי לבצפר שמחה ורעננה.. הרבה הצלחה..
❤lov yo- chana
אולי פשוט תצאי מה'כלא' ששמו בית??
את יכולה לעשות הרבה דברים מחוץ לבית..
זה לא נשמע שמישהו כופה עלייך להיות בבית, נכון?
תצאי לסיבוב, תצאי לטיולים, אפילו לביבי'ס וכו'
אאוץ'..
כואב לי בשבילך
אין לי מה להציע, רק לאחל לך הצלחה רבה רבה!!
אולי תכתבי לרבי?
ואו, מזדהה ככ..
אני חושבת שכל דבר יכול להיות טוב ורע השאלה לאן את לוקחת את זה
אם קמים כל יום בשלוש בצהריים ואז נשאר לך כמה שעות ליום
בהם את לא עושה כלום חוץ מפלאפון אז וואלה דיכאון.
ואז את מחפשת ריגושים כי ממש משעמם אז את עושה שטויות ואז יותר דיכאון.
אבל אם את קמה כל בוקר בעשר ומתפללת ואוכלת בשעה סבירה, נפגשת עם חברה או יוצאת לקניות או עושה משהו נחמד עם האחים שלך (או כל דבר אחר. העיקר לעשות. להגיע לסוף היום ולהרגיש שלא בזבזת אותו)
אז את גומרת את היום מסופקת, ולא "כלא" ולא נעליים.
את יכולה גם להתנדב שזה בכלל.. לדוגמה יש לי כמה חברות שהתנדבו בעזר מציון. הן סיפרו שאין יותר מרגש וממלא מזה.
קיצר זה דיי החלטה שלך לאן לקחת תחופש הזה
פיוווווווווו
אני לא היחידה….