חברה שמסננת

אוקיי אז ככה.
לפני שבוע היינו כל התיכון בטיול מטעם התיכון. לא זוכרת מה בדיוק קרה אבל בשלב מסוים אחת הבנות פתאום אמרה לי כזה בטון לא הכי נעים: את רוצה שאני אגיד לך בדיוק מה אני חושבת עלייך ועל החברה הכי טובה שלך?
ואז היא הוסיפה: אני לא אגיד לך כי יש לי טקט (נו נו…)

אז התחלתי להגיד לה שלא תתחיל לפתוח איתי פה כי גם לי יש מה להגיד עליה ובגדול. היא עשתה לי הרבה בעיות בתחילת כיתה ט' והסיתה מלא בנות נגדי, זה הגיע עד לצוות והסיפור עוד ארוך.
איכשהו עברנו נושא והיא התרחקה עם ילדה אחרת. אממה, היא ריכלה עליי ועל חברה שלי.
עכשיו בתכלס, לא באמת אכפת לי שמרכלים עליי. אני באמת משתדלת לא להתייחס לזה ולא לתת לזה להכנס אליי אבל מהילדה הזאת יש לי הרבה זכרונות של בכי ורוע.

אחר כך פגשתי בילדה השנייה שהייתה איתה ושאלתי אותה מה היא ריכלה עליי (מתוך עצבים) והיא כמובן לא ענתה לי אלא אמרה ש"מה אכפת לך מה אומרים עלייך וכו"
עניתי לה משהו לא יפה על הילדה שריכלה עלי, והלכתי.

הילדה השנייה שהייתה איתה, זאת ששאלתי אותה מה היא ריכלה עליי, היא אחת שלאחרונה התחלתי להתקרב אלייה ומצאנו מלא דברים משותפים שיש לנו והייתי משתפת אותה מלא והיא הייתה גם קצת משתפת אותי וזאת הייתה חברות מאד קסומה ויפה.

מאז, היא מסננת אותי. שלחתי לה כמה הודעות והתקשרתי פעמיים. היא לא עונה ולא מראה סימן חיים.
זה כל כך כואב לי כי אני אוהבת את הילדה הזאת ומתסכל אותי שאחרי כל מה ששיתפנו אחת את השנייה וכל הדברים היפים שהיו לנו נגמרו פתאום.

אז מצד אחד אני ממש לא רוצה לרדוף אחריה ולא לתת לה תחושה שאני מציקה או משחקת במשחק שלה ונתונה למצבי רוח שלה אבל מצד שני אני מתגעגעת לחברות הזאת ולימים שהיינו מדברות ומתכתבות.
זאת לא סתם עוד חברה ולכן כל כך כואב לי המצב הזה. אני מנסה להתנתק ולהשלים עם זה שאנחנו לא מדברות אבל היא לא יוצאת לי מהראש.

אני לא יודעת מה לעשות.