יום השואה והזיכרון
מתים.
אתם יודעים מה הבעיה במתים?
הם לא מנומסים, הם מופעים בזמנים הכי לא מתאימים ברגעים הכי לא צפויים ולא מחכים להזמנה.
הם אורבים ומפתיעים בשיר ספונטני שהתנגן ברדיו, בסרט שאתה רואה, בנסיעה כשהנוף חולף על פניך, באירוע משפחתי חם, שמישהו בדיוק עם הגב אלייך ואתה יודע שזה לא יכול להיות… אתה מרגיש שיגעון שגומר אותך. מרסק אותך. אוכל. שובר.
זו הבעיה במתים.
אתה חסר אונים.
הזיכרון צורם.
אז למה יש יום זיכרון???
בשביל לתת מקום מודגש יותר לכאב? להרגיש את הדמות המעורפלת שנשארת תמיד בירכתי המח קצת יותר בבירור?
בשביל לזכור?
זו המטרה?? זו תכלית היום?? לזכור???
אם זו המטרה משמע היא שהמטרה היא רק להעמיד את הכאב מול העיניים אבל בשונה מבדרך כלל פשוט בפומבי ולא בשקט במיטה.
אני מתנצלת אבל בשבילי זו לא מטרת היום!
זו לא המטרה שלי.
המטרה שמצאתי לי היום היא מה שיועיל באמת.
היא מה שיעזור לכל אותם חללים קדושים.
התכלית שלי היא לא הזכירה אלא ההתעוררות.
שהזכירה הזאת לא תשקיע אותי בכאב ובצער העמוק, אלא תעורר בי את עשיית הטוב לעילויי נשמתם, את ההתקדמות, את ההתחזקות, את התפילות בשבילם! לעילוי נשמתם!
לא לזיכרון! כי מת לא צריך את הטובה שלנו בני התמותה שנזכור אותו,
הוא צריך את עילוי הנשמה שנעניק לו.
מגיע לכל אותם הקדושים שעמדו בחזית בשבילנו את המאמץ הזה.
שניה של בדק בית בתוך עצמי.
מה יעזור לאותם הטהורים עכשיו? במקום בו הם נמצאים כרגע שכולו אמת ועליונות?
תהילים, לימוד, התחזקות, קבלה קטנה, שינוי קו מחשבה, התקדמות, שינוי תפיסה…
כל אחד בדרכו שלו.
מגיע להם את המאמץ הזה מסיבה פשוטה,
מת לא צריך שיזכרו אותו.
את הפוסט הזה כתבה חברה שלי סיוון המוכשרת❤
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
אעע זה נדיר!
אהבתי בטירוף, תמסרי לסיוון שהיא חכמה מאוד ומוכשרת ?
לדעתי, אם לא היה את יום הזיכרון, לא היה לך איך לזכור את זה עד כמה שזה לא בסדר שיש אותו ועד כמה שאת צריכה להתעלות ולעשות למענם דברים טובים שבאמת ישארו לנצח.
נו, אז מזל שיש את ימי הזיכרון שמזכירים לך לעשות את הטוב לעילוי נשמתם, כי אני חושבת שאם לא ימי הזיכרון הללו, לא הינו זוכרות את אותם החללים באמצע ים המבחנים ושטף החיים.
וכן, לא יקרה כל כך נורא אם יום אחד בשנה נרגיש כאב והזדהות עם בני המשפחות השכולות.
סליחה?
אפשר להבין מה הבעיה ביום הזיכרון?
יום השואה אני מבינה,הוא יוצא בחודש ניסן וזו בעיה להתאבל,מובן.
יום העצמאות גם,אני לא אפרט כי כל תינוק בן שנתיים יכול לעשות אתזה במקומי.
יום הזיכרון?תני לי סיבה אחת לבעיה בו.
אפרופו, את יום השואה גם אנחנו מציינים,בעשרה בטבת.
גזירה על המת, שישתכח מהלב.
אממ
אין לי מה לומר.
ברור שהם לא רוצים שישכחו אותם:)
אבל.. אולי לנו יותר קשה שמזכירים אותם??
ויום הזיכרון של השואה נועד כדי לומר ולהזכיר לעולם שדם ישראל לא הפקר! ואנחנו לא שוכחים את המעשים המרושעים שעשו לנו!
ברור לי שמהקום הגבוהה שהם נמצאים בשמים הדבר האחרון שמעני אותם זה אם את זוכרת אותם או לא, בהחלט יעזור להגיד פרק תהילים או משניות לעלית נשמה
באמת מוכשרת!
אבל גם לאבל מגיע פינה 5חצ משלו בשנה להתייחד איתו
וואו פוסט מדהים
ממש הזדהתי!! מוכשרת❤
הצילו. מה. עשית. לי. עכשיו. ? ? !
הכתיבה ככ נוגעת, והמסר כזה נכון וחודר, שזה פשוט בום חזק ומדויק ללב שלי.
אמן שיזכו כל הקדושים האלו לעילוי נשמה הכי גדול שיש. והעיקר, שבקרוב מאוד נזכה לראות אותם כאן איתנו, עם משיח צדקנו.
צריך לזכור.
לזכור ת מ י ד.
רק מה הבעיה?
שאנשים חושבים שאם הם יעמדו דום זה מה שיעזור לנפטר.
וזה פשוט לא נכון, זה מנהג מוטעה שלקוח מהגויים.
אבל לזכור? מה הבעיה שאזכור ואגיד עליהם תהילים או משניות.
אני באה לומר שהבעיה היא א י ך לזכור (תדגישו את הא י ך )
זוהי דעתי:)
מסכימה איתך.
גם אם הוא ירצה וגם אם לא תמיד יזכרו אותו אבל זה לא מה שבאמת יעזור לו וזה באמת לא המטרה..
יש לך חברות חכמות וכשרוניות כל כך.
המת לא צריך את הזיכרון אבל האדם החי הוא זה שצריך.
ובהחלט חשוב להעמיד את הכאב מול העיניים ולכאוב, ולהשלים עם האובדן.
אבל, כמובן שמנגד צריך גם לעשות את כל הדברים לעילוי נשמתו.
זה לא סותר.
מבינה?
ואווו. כישרון.
זה סוג של שיבינו ש' לא נשכח ולא נסלח' .
אבל כל האנשים האלה צריכים ורצים לראות שזוכרים את האנשים שקרובים להם,..