חלקה של בדידות
תמיד הייתה בי
היא הלכה והתעצמה
עם השנים.
קרה
יבשה
לא צמח בה דבר
לא נגעו בה
גשמים.
ויום אחד
החלה להצמיח סכינים
חדות.
ויום אחד
החלו לזלוג ממנה
דמעות.
וזאב מתהלך בה
וצווח
מיילל לאור
ירח.
האומנם תמיד
ישאר ליבי
אך ורק משכנו
של הזאב הבודד?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
אחח
זה עצובב ממש וכל כך יפה!!
דיי 💔
כואב מידי.
מצמררררר ואוווו
אמלה את מטורפת
יש בי לפעמים את הפינת הבדידות הזאת, וכל כך הזדהתי