וזאת התשובה (מלפפון חמוץ…)

סליחה למאוכזבות. אין טיגריסים במנה היומית.
את אמרת לי שנראה שאת רק מעמסה, שבלעדייך יהיה לי יותר טוב.
שאלת אותי מה נתת לי בכלל- אבל ידעתי שפנים מול פנים לא תאהבי את התשובה כל כך- היא באה מהמקום הנחיתי הזה שלי.
אני אוהבת אותך חברה. לא משפט שתשמעו אותי אומרת הרבה- בורחת מבלונים ומחוות, מפחדת להיכוות.
הדימוי העצמי שלי נמוך, את זה את כבר יודעת.
אני עדיין שואלת את עצמי לפעמים- אולי קצת יותר- איך בחורה מדהימה כמוך בוחרת להיות חברה שלי- למרות כל הדברים הרעים שאני מאמינה בהם על עצמי- דברים שעליהם את מוחה בתוקף.
המחשבה הזאת- שבאה מהמקום הנחיתי הזה שלי לבדה עוזרת לי לקום.
הידיעה שאת בוטחת בי.
מכירה אותי. כן, למרות שאולי את לא מאמינה בזה. מכירה אותי הרבה יותר מכל בן אדם אחר.
אפילו יותר ממנה.
הידיעה שאת שם, אם הלב הגדול והמלא באהבה שלך- שאת קוראת לו "שגעון" ו"שריטה"
יש לי עוד כל כך הרבה דברים.
כל כך הרבה תשובות.
דברים שקשה להעביר במילים.
והנה עברתי את הקו שלי שוב.
שוברת חומת התגוננות נוספת.
יוצאת מהבועה שלי.
בזכותך.